כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ו · הלכה טז
אסור לאדם וכו'. ירושלמי רפ"ג דחלה (הלכה א') הדא אמרה שאסור לאדם לעשות עיסתו קבין:
והמפריש חלה מעיסה וכו'. משנה פ"ד דחלה (משנה ד') וכחכמים:
עשה עיסה פחותה מכשיעור ואפאה וכו'. משנה פ״ב דחלה (משנה ד') העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורים מן החלה עד שישוכו ר״א אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואיפסיקא הלכתא כוותיה בפרק אלו עוברין (פסחים דף מ״ח) ובפ״ק דנדה (דף ח').
ומ"ש ואין התנור מצרפן לחלה. בפרק אלו עוברין תניא ר"א אומר הסל מצרפן רבי יהושע אומר התנור מצרפן רשב"ג אומר ככרות של בבל שנושכות זו בזו מצטרפות ומשמע דלר"א סל דוקא מצרף ולא תנור ופסק כמותו משום דהא איפסיקא הלכתא כוותיה דמשמע דלאפוקי נמי מדרבי יהושע איפסיקא ותו דרשב"ג נמי סבר דאין תנור מצרפן והו"ל רבי יהושע יחיד לגבייהו והרשב"א כתב בפסקי חלה שלו וז"ל ואפשר היה לומר דרבי יהושע תנור ולא סל קאמר ור"א אפילו הסל מצרף וכ"ש התנור אבל בירושלמי (הלכה ב') גרסינן אית תנא תני הסל מצרף ואין התנור מצרף ואית תנא תני התנור מצרף ואין הסל מצרף וכיון שכך מסתברא דבחלת הארץ דאורייתא בין בסל בין בתנור מצטרפין וחייבים בחלה מספק אבל בח"ל דוקא בסל כר"א והרמב"ם כתב אבל בתנור אינו מצרפן ולא חילק בין בארץ לח"ל ולא ידעתי מי הביאו לידי כך עכ"ל. ואני בעניי גברא רבה חזינא ותיובתא לא חזינא שרבינו יפרש דהאי תנאי דפליגי בירושלמי הם רבי אליעזר ורבי יהושע והא איפסיקא הלכתא כר"א ועוד דאפילו אי הוה סבר רבינו כהרשב"א לא היה לו לחלק בין א"י לח"ל משום דחלה אף בא"י בזמן הזה אינה כימי עזרא אלא מדרבנן כמבואר בדברי רבינו פ"א מהלכות תרומות ופ"ה מהלכות חלה: