כסף משנה על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ה · הלכה יא
ומ"ש וכן אם היה שם כ"ג שטבל וכו'. משנה פ"ד דחלה (משנה ח') גבי חלת ח"ל טבול יום אוכלה.
ומ״ש וא״צ להפריש חלה שניה בח״ל נראה שיש ללמוד קצת כן מדתנן בפ״ד דחלה ר״ג אומר שתי חלות בסוריא ר״א אומר חלה אחת משמע דאפי' לר״ג דוקא בסוריא הוא דהוו שתי חלות ואמרינן בר״פ עד כמה (בכורות דף כ״ו) אמר רבינא הילכך נדה קוצה לה חלה ואוכל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן שקלא לה בריש מסא ושדיא בתנורא והדר מפרשא חלה אחריתי הרי בהדיא דכי אכיל לה כהן אינו צריך להפריש חלה שנייה:
כל המפריש חלה מברך תחילה וכו'. נתבאר ממה שיבא בסמוך:
כתב הראב"ד א"א כתב רב אחא ז"ל וקורא לה שם ואומר ה"ז תרומה עכ"ל. טעמו משום דחלה שם העוגה וכבר כתב סמ"ק שאין להקפיד בין יזכירו חלה בין יזכירו תרומה.
ומ״ש בין בח״ל כלומר אע״פ שאינה אלא מדבריהם מברך עליה כשם שמברכין על כל מצות דרבנן כדאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף כ״ג).
ומ"ש וכשם שמברך על הטהורה כך מברך על הטמאה בפ"ב דחלה (משנה ג') תנן כשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם.
ומ"ש לפיכך אין האיש ערום מפריש חלה וכו'. משנה בפ"ב דחלה.
ומ״ש וכל פניה טוחות בקרקע הכי מוקי לה בפרק מי שמתו (ברכות דף כ״ה):