כסא רחמים על אבות דרבי נתן· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ד · הלכה ג
לכלה בנייאתה הובא כמה פעמים בש"ס כן כתב הרב אהבת חסד והוא אגב שיטפיה דבש"ס פ' הרואה דף ס"א ועירובין דף י"ח אמרו שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא ע"ש וכצ"ל בבריתא דילן וכ"כ בע' רגל ישרה והרב בנין יהושע:
שנאמר ויבאה אל האדם אמרו רז"ל שקשטה בכ"ד קשוטי כלה כמספר ויבאה:
מכאן ואילך אדם קונה שושבין לעצמו שנאמר עצם מעצמי וכו' כלומר שהיה אדם יחידי שאפי' חוה לוקחה מעצמיו:
מכאן ואילך מקדש אדם את בת חבירו. על רובא דרובא דעלמא קאמר דקין נשא אחותו דלא סגי בלא"ה כמשז"ל ואפשר דלא סבר בריתא דילן כמ"ד תאומות נולדו עם כל שבט ונשאו להם כדי שלא יקחו מבנות כנען ואפילו אי סבר הכי הוי טפי ממאי דאמרינן מיעוטא דמיעוטא לא חייש: