אור ברסלב

כללי מאמר החכמה· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

ד.

ג.

היחס בין הספירות ויחסן להקב"ה והנה נבחין בספירות אלה מדריגות ויחסים, כפי המצבים הנולדים מהם בברואים והמקרים שיסובבו מהם. ועתה נדבר בהם כאילו הם עצמים שונים ונפרדים, אלה עליונים ואלה תחתונים, אלה חיצוניים ואלה פנימיים, ונדרוש בהם תנועות שונות; ואין הכוונה בכל זה אלא לבאר בהשאלות גופניות פרטי ההשפעות לפי תולדותן:

וכדי שתבין כל זה הענין לאמיתו אציג לפניך משל, איש חכם שנכנס בחברת בני אדם, והוא לתכלית - מה אינו רוצה להתוודע ביניהם לחכם כמות שהוא באמת, אלא רצונו שיחשבוהו כאחד העם, הנה האיש ההוא באותה החברה ידבר ויתנהג בדרך שישיג התכלית הזו הנרצית ממנו, דהיינו שלא יכירוהו, אלא יחשבוהו מה שהוא רוצה להיות נחשב ביניהם. והנה ישווה דיבורו וענינו למה שמצטרך ונאות להשגת זו התכלית. והנה אם נרצה לבאר מצב האיש ההוא בזמן ההוא, ולהבחין בו מה שיש להבחין, נבחין ראשונה - מה שהוא באמת; שנית - מה שהוא נראה ונחשב בעיני האנשים ההם; שלישית - התכלית אשר הוא מבקש להשיג על ידי היותו נחשב במדריגה ההיא; רביעית - איך היותו נחשב כן מסכים עם התכלית ועל ידו תושג; חמישית - פרטי הדיבורים שהוא מדבר והמעשים שהוא עושה, איך מסכימים עם הכלל והולכים מהלך השגת התכלית ההיא. ואמנם, לשנוכל לדבר בענין כפי הצורך, הנה נצטרך לתאר כל זה בתארים גופניים ומוחשים ולצייר הבחינות כאילו הן עצמים נפרדים, למען הבין כל אחת מהן בצורתה בכל גבוליה ולהבין יחסיהן זו עם זו. והנה נצייר המדריגה האמיתית של האדם ההוא עצם אחד, והנראית עצם אהר, ונאמר היות האמיתית פנימית מסתתרת ומתעלמת במדריגה הנראית, שהיא חיצונה לה ומשמשת שימוש הלבוש לגוף האדם. עוד נבחין הסיבה שממנה הנראית נולדת, ואיך נולדת ממנה, אם בחיוב או בבחירה. עוד נבחין חלקי הנראית, וגם הם נציירם כעצמים נפרדים שמתחברים ומתקשרים זה עם זה, ונבין יחסם עם הכלל, ויחס הכלל והפרטים עם התכלית. והנה לפי האמת, אין כאן ריבוי עצמים כלל, ולא שינוי בעצם האיש המתנכר, אלא שגילויו לאותם האנשים נגבל בגבול שרצה לתכלית מבוקשת ממנו:

והנה על פי משל זה תבין ענין הספירות. כי האדון, ברוך הוא, מהותו ועצמותו, דהיינו אמיתת מציאותו, אינו מתגלה אל נבראיו כפי מה שהוא, אלא כפי שרצה להתגלות לתכלית נודעת אצלו. ואמנם יש לנו עתה להבחין אמיתת מציאותו והגילוי שרצה להיגלות, ונדבר בם כאילו הם עצמים נפרדים, ונאמר, שאמיתת מציאותו מתעלמת בתוך הגילוי שרצה להיגלות, ונקרא לגילוי ההוא - אור נאצל, ולפרטיו - ספירות. וגם הן נדבר בהן כאילו הן עצמים נפרדים מתקשרים ומתיחסים זה לזה, ונבחין התכלית בכללן ובפרטיהן, ונבאר סיבותיהן ותולדותיהן, קודמיהן ונמשכיהן, ככל מה שנזכיר ונבאר בעצמים המוחשים. ולאמיתת מציאותו, יתברך, נקרא - אין - סוף, ונאמר, שהוא מסתתר ומתחפש בתוך הספירות, והנה נבחין מה שיש להבחין ביחס הספירות עם הברואים, וביחסיהם זה עם זה, וביחסיהם עם האין - סוף, ברוך הוא. ואין בכל זה שינוי כלל בו, יתברך, כי אפילו באדם המתחפש אין שינוי, וכמו שזכרנו, כל שכן בו, יתברך, שהוא כל יכול, ויכול לעשות בלי שום גבול, מה שאי אפשר לשום נברא שיעשהו אלא בגבולים מיוחדים. והנה לפי מה שנבין בהנהגתו, יתברך, נבאר יחסים בספירות בדרכים שונים ונדרוש בם דרושים גופניים על העיקר הזה שביארתי. וזכור זה מאוד:

תוכן העניינים

כללי מאמר החכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה