כליל תפארת חלק ד· רבי ישעיה שור
דברים
אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל הכוונה כל התור' אמרו חז"ל שנכנס אהרן ושנה בו פרקו כי' ועוד בתור' ומצות יש מצות אשר נצטוו הכהנים וכן הלוים אבל דברי תוכחת מוסר דיבר משה אל כל ישראל ועוד יתפרש שמשה דיבר בשוה לכל כלל ישראל וכלל בתוכו כל המוסר והדרך אשר בו נעלה לרצון לפני אדון כל לכל איש ואיש כפי אשר יעמיק לראות ולפי גודל עמלו בתורה ומצות יאיר הש"י אה עיניו לימצוא מרגוע לנפשו כי הכל נכלל פה דברי כל החכמות ומסרים שנצרך לכל כללות ישראל עד סוף כל הדורות.
במדבר בערבה כו' עיין פרש"י שהוכיח אותם בשביל שהכעיסוהו במדבר שאמרו מי יתן כו' ויפלא אמאי לא השיב הכתוב כסדר ומקדים המאוחר להמוקדם במעשה ות"ל מצאתי בספר גור ארי' ז"ל שעמד בזה ג"כ ע"ש מה שתירץ והנראה בע"ה דהוכיח אותם משה על הקל תחלה דאם הי' מוכיח אותם מתחלה על החמור לא הי' באפשרי להזכיר להם הקל ולכן הזכיר הקל במדבר שדן אותם משה בעת ההיא לכף זכות שהתרעמו שלא הי' להם לאכול וזכו בלחם מן השמים בערבה שחטאו בעון פעור ואע"פ שלכאורה עון ע"א עון קשה ואין חמור מזה נפרש ע"פ מה שכתוב בזהר שחטאו מבלי דעת שסברו שעוד עושים בזיון והיא עבודתה בכך וע"ש ועון זה גרמה להם לזנות דבאמת אע"פ שנתגבר עליהם היצר מזנות לא הי' באים לידי מעשה שהמצות והתורה הי' מגינה עליהם כממשה שהובא בש"ס באים שהי' זהיר וזריז במצות ציצית יע"ש ועון פעור שחטאו מבלי דעת גרם להם להזנות ועוד שלא הי' כלל ישראל ורוב משבט שמעון ועל ישראל הי' הקצף על שלא קנאו קנאות ה' צבאות מול סוף על מה שאמרו בים סוף עון זה הי' קשה בעיני משה אחרי שראו הניסים והנפלאות במצרים ובמכות בכורות הי' להם להאמין בהקב"ה שיצילם וכן בנסעם מן הים שראו נס ופלא וימרו בין פארן כו' שתפלו על המן ובמרגלים הי' קשה מאוד בעיני משה על תרעומתן על לחם מן השמים ודיברו לשון הרע על לחם מן השמים כמ"ש חז"ל על לחם אבירים אכל איש צידה שמלאכי השרת ניזונים ממנו ועיין בזהר דנחית מעתיקא קדישא כו' ועון היה במרגלים שהוציאו שם רע על הארץ ודיברו לה"ר וחצירות מחלוקתו של קרח וכמ"ש רש"י שהי' להם ללמוד ממרים כו' ואח"כ הזכיר להם הקשה מכולם חטא העגל שגרמו שבירת הלוחות וזה גרם הגלות המר הש"י ישלח מ"צ ויגאלינו בב"א.
אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר ונלאו חכמי לב לפרשו ונראה בע"ה שהוכיח אותם שלולא שחטאו בעגל וגרמו שבירת הלוחות הי' זוכים לירש את הר שעיר והיה מקוים והיתה לה' המלוכה והיה להם דרך קרובה לקדש ברנע וע"י עון נרחק מהם הדרך ולא נעשה התיקון לירש את הר שעיר למספר אחד עשר יום נגד אותיות ו"ה שבזה עיקר עבודתינו לתקנם וליחדם ולהעלותם
ונראה לומר דרך רמז עד קדש ברנע דאותיות קדש מורה על קדושתן של ישראל קדש מורה על מוחין והבן ברנע ע"ב הוא החסד השושבין ליחד כל האורות עליונים ר"ב עולה מספר הוי' אדני הוי' אהי' חיי' האלהי' עולה ר"ן והמבין יבין שכוונת משה שהיה מתיחדים כל השמות הקדושים.
אחרי הכותו את סיחון כו' הואיל משה באר את התורה הזאת כו' הכוונה כמ"ש ת"ל שזכו לירש את ארצם ונתקדש בקדושת א"י ועיין מ"ש בפ' חקת ובפ' ואתחנן קצת ואמרו חז"ל אין תורה כתורת א"י דאוירא דא"י מחכים ולכן הואיל משה באר את התורה הזאת:
רב לכם שבת בהר הזה כמ"ש רש"י הרבה גדולה משכן מנורה וכלים פנו וסעו לכם הכוונה שבהר הזה עשיתם תיקון גדול והכנה לעתיד שע"י זה תיזכו לירש ארץ עשרה עממין כמ"ש רש"י שחשיב הר שעיר עמון ומואב שיהי' זוכים אם היה משה זוכ' לבא ג"כ עמם וע"י שליחות מרגלים אבדו ומשה מוכיחם על פניהם והזכירם מה שהי' זוכים בכדי שישיבו בתשוב' ואי"ה בפ' ואתחנן נבאר יותר.
ואמר עליכם בע"ת ההו"א ס"ת אמת רמז שדיבר באמת לאמר פרש"י אמר משה לא מפי עצמי אני אומר אלא מפי הקב"ה לא אוכל לבדי שאת אתכם ונראה לתרץ הכפל לשון דהא אח"כ אמר איכה אשא כו' ונראה בע"ה דלשון שאת היא לעטלה ולנשאם ולהשפיע עליהם כל טוב לשון ותרב משאת בנימין דמשה הי' בודריג' והיה קשה לנשאם ממצבם עד בחינת משה ולכן הוצרכו למנהיגים קטנים מבחינת משה דכל עשרה מישראל נתקשרו באגודה אחת וקרובים נשמותיהם לנשמת שרי עשרות ועשרה שרי עשרות נתקשרו באגודה אחת לשרי מאה וכן לשרי חמשים ועשרה שרי מאות נתקשרו באגודה אחת עם שרי האלף ושרי האלפים כ"כ נתקשרו עד בחינת משה:
ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ונראה ע"ד שאמרו חז"ל אם עושים רצונו של מקום משולים לכוכבים והי' במדריגה גדולה שהי' עתידים לנחול את הארץ ונראה עוד שהקב"ה פייס את הלבנה והרבה צבאיה ואם ישראל עושים רצונו של מקום ולהם כח לחדש הלבנ' שאמר הקב"ה הביאו עלי כפר' כו' ות"ל הארכתי במקומו בע"ה ונמצא שישראל מפייסים אותה ולכן נמשלו לכוכבים שנבראו לפייס הלבנ' ועוד אמרתי ומצאתי במד"ר דלעתיד כתוב וחפר' הלבנ' ובושה החמ' וישראל נמשלו לכוכבים כתיב ה' אלהיכ' שע"י שיחד הקב"ה שמו עליהם על ידי זה הרבה אותם:
יוסף עליכם ככם אלף פעמים דאמרו חז"ל בשעה שאמר ה' למשה לך רד כו' נטלו אלף אורות מאור פניו של משה ואיתא במס' שבת בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת וקשרו לכל או"א מישראל שני כתרים וכשחטאו כו' נטלו מהם ואיתא שם שכולם נטלם משה ופירשו שהשלימו למשה האלף אורות מאת הכתרים של ישראל שבשבילם נטלו ממנו ואיתא שם אר"ש ב"ל ועתיד להחזיר' לנו שנאמר ובאו לציון ברינה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם ואיתא בכתבי קודש על ישמח משה דבכל שבת ושבת זוכה משה לאלף אורות ומחזיר הכתרים לישראל [ועיין מ"ש ת"ל בפ' תשא ובפ' כי תצא בענין זה בעזרת השם) ומשה רצה שיהיה התיקון ויד וברכם שתזכו בזכותם להחזיר להם ואמרו חכמינו ז"ל שסמך להזקנים כמדליק נר מנר ולא חסר כלום כן רצה שיזכו להאלף אורות בתמידו' ואמרו חז"ל שיכול כל אדם להיות כמשה ורצה מ"ר שכל איש ואיש מישראל יזכה למעלתו ולמדרגתו והנה הכתרים מכללות ישראל נתנם למשה רבינו ומשה רצה לברך את ישראל שכל איש ואיש מישראל יתעטר מכל כללות הכתרים כמו שהוא מעוטר ולכן אמר כמו שפרש"י זו משלי כמו שאני מעוטר בהכתרים מכללות ישראל כ"כ יהיה כל או"א מישראל מעוטר בכל הכתרים ועיקר הברכה שיתרבה הקדושה והיינו ככם אלף פעמים כפי ערך הקדושה שיש בכל או"א ואחרי אשר יזכו לזה תהי' כלי מחזיק ברכה שאמרו חז"ל אין ברכה פחותה מאלף כאן אמר ה' אלהי אבותיכם הזכיר זכות אבות בזכותם וזכו לאלף אורות לאלופו של עולם ועוד איתא בזהר שרמז להם לבחינה זו שהם דביקים ותכלית השלימות שיזכו לבחינת האבות אבות העולם לבחינת ז"א חסד ג"ת ורומזים ג"כ חב"ד מוחין קדישין והבן:
עוד ארשום מה שחנני הש"י דהנה עיקר תכלית בריאת עולמו הי' בשביל האדם יציר כפיו והגוף היא מן התחתונים והנשמה מן העליונים בכדי שיזכה לחבר שו"א י ויקבל עול מלכותו שמים לאמיתו להמליך להקדוש ב"ה על השמים ועל הארץ ועל ארבעה רוחות העולם ונברא בצלם אלהי' דוגמת אדם דלעילא היושב על הכסא רם ונשא ויטע גן בעדן כו' וישם שם את האדם כו' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וע"י פגם מעשה התחתונים גורמים ח"ו ונהר יחרב ויבש כמ"ש חז"ל עונג עד"ן נה"ר ג"ן ואמרו חז"ל בתורתו של ר' מאיר כתיב כתנות אור באלף ועב שגרם לערב רע בטוב פגם בא' מן אדם ונתגרש מג"ע וגרם ונהר יחרב ויבש והי' לו כתנות עור בע' ואם נזכה לזכך הגוף ולקדשו ולטהרו ולהאיר אור הנשמה נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן דע"י אור הנשמה יוכל לחפש ולבדוק בחורין ובסדקין האיך ניתן תחות ממשלת היצה"ר ולגרשו ולבערו מקרבו ולתקן כל המדות הרעות ולקדש כל פרטי איבריו במצותיו יתברך שמו ובלימוד תורתינו הקדושה למען אשר נזכה לאור תורה ולתקן ח"א ונזכה לע"ח שהתורה נקראת ע"ח ואז ויזכה לכתנות אור בא' דאם היינו זוכים היתה התורה הקדושה מאירה לנגד עינינו כמו שהיתה כתובה בשמים אש שחורה על גבי אש לבנה וע"י כתנות עור של אדם התורה נכתבת על העור ובדיו ואם זוכים לחדש תורת אמת בפנימיות התורה זוכים להפשיטה מהלבוש גשמי ולהלבישה ולקשטה באור תורה בא' והארכתי ת"ל בכמה מקומות דהתור' הקדושה דהקב"ה היה משתעשע בה אלפים שנה קודם בריאת עולם ואמרו חז"ל שאסתכל באורייתא וברא עלמא כבודה בת מלך פנימה ועתה נתרחקה מאת דודה רחימתא דנפשה מלובשת בלבוש שק במעשים וסיפורים כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק מכ"ש לחדרי המלך פנימה ולכן מוטל על עם קרובו בני אהוביו למסור נפשם על קדושת שי"ת להפשיטה מהלבוש גשמי ולתלבישה בסוד התורה בחכמה ומוסר השכל אזי בבואת לפני המלך בקשוטין נאין ואזי נקראים שושבינין בני חופתה והקב"ה מתפאר בה ובשושביניה ומי שעומד על סודה יהי' ברוך ואדם היה לחיות אלף שנה לתקן א' וחי פחות ע' שנה לרמז שלא תיקון עדיין הכתנות עור בכ' ואותם הע' שנה תי דוד המלך ע"ה וזכה למלכות שתיקן הע' רמז על השבע מדות שבהם נוגע הפגם ח"ו ועיקר התיקון יהיה בביאת מ"ש בב"א מזרע דוד ואמרו חז"ל כמה זעמו רגע כי רגע באפו חבי כמעט רגע עד יעבור זעם ועיקר הזעם נתהוה מח"א אותיות רגע ר' שערבו טוב ברע אות נ' שפגם בגן עליון:
ואמרו חז"ל אילן שאכל אדם גפן היה ובמקומו הארכתי ת"ל ואות ע' שפגם עדן העליון ונפסק הנבואה היוצא משם לגן וגרם ח"ו ונהר יחרב ויבש וגרם להחליף אור בא' בעור בע' ובמעמד הנבחר נתקן הכל שפסקו זהומתן ולכן זכו ישראל לשמוע אנכי מפי הגבורה ונתקו הא' וזכה הא' להיות בראם ועמה פתח הקב"ה אנכי וע"י חטא העגל חזרו לפגום הע' מעדן:
ונחלף אור בא' בעיר בע' וממילא נפגמה אות ג' מהגן ואות למ"ד מעגל נסתלקה הלמ"ד אות אמצעות מן אלף במלואה ונשאר אף ולזה אמר משה כי יגרתי מפני האף כו' והלוים שלא חטאו זכו לעבודת המשכן תחת כל בכור בבכי ישראל ונשארו שלשה ושבעים ומאתים העודפים על הלוים לרמז שלא נתקן עדיין מכל וכל מספר רגע נשאר עדיין לתקן ונצטוו ליתן חמשת שקלים שקל עולה חמשה פעמים אלהי' להמתיק חמשה גבורות ועיין בשה"ש בנוי לתלפיות ודרשו חז"ל תל שהכל פונים בו שע"י שנמתקו חמשה גבורות ה' פעמים אלהי' עולה ת"ל ונכלל שמאל בימין ולכן הכל פונים בו ששמאל נפנה ונכלל בימין צדקו חמשת שקל דכל או"א כלול מה' עולה ב"ה כמנין כ"ה אתוון דיחודא דשמע ישראל כסף עולה עץ לתקן הע"ח ועולה כסף הפדיום ה' פעמים רגע ועולת חלף שלש מאות וחמשה וששים אלף נתקן א' דאדם להמשיך לאלופו של עולם ונשאר שלש מאות וחמשה וששים נגד ימות החמה וכנגד המנין לא תעשה שפגמו בהם שס"ה
ובזה נראה לפרש דברי הזהר פ' פנחס משכו ואי משכו כמאן דמשיך מאתר אתרא לאתר דא משכו יומן עילאין לגבי יומין תתאין יומין עילאין אינון שס"ו כחשבון משכו יומין תתאין זמנין דאינון שנה ובזימנא דאתנהרה סהירא באשלימותא סלוקי למהוי אינון יומין שס"ה כו' ע"ש עכ"ל. והנראה בע"ה דמה שכתיב דאיתנהרא סהירא בשלימותא הכוונ' כמ"ש בעצמו בת"ז דהי"ב חדשים תליין בהנך שני ווין משם ב"ן היינו שם הוי' במילוי ההי"ן וכתב שם דצריך להשוות שנות החמה נועם שורת הלבנה וליחדא לון בעמודא דאמציעותא ותוכן כוונתו שם דשם ב"ן היא תשעה אותיות ואינך ע"ב ס"ג מ"ה המה מעשרה אותיות וצריך להמשיך הא' בין שני הווין (ובמקום אחר הארכתי ת"ל) ומזה נעשה חודש העיבור ע"ש ע"ש ת"ל מפ' עקב ג"כ קצת ואם נזכה לתקן הא' ולהמשיך לאלופו של עולם היינו התיקון לרגע באפו לתקן ה' גבורות ה' פעמים אלהי' כפי שעולת כסף הפדיון ממשיכים הא' אלף אורות (כמ"ש לעיל ונכתוב עוד לפנינו בע"ה) בשס"ה ימים ולהמשיך אור להימים מיומו של הקב"ה שהיא אלף שנה אלף וזה כוונת הזהר יומין עילאין שס"ו משכו יומין עילאין כמאן דמשך מאתר אחרא כו' וקחו לכם צאן צ"א כמנין הוי' אדני ן' פשוטה רומז להמשיכה מבינה אימא עילאה סוד נהר יוצא מעדן ויתר הדברים נבאר בע"ה ותולאנו במקומו. וע"ז רמז משה רבינו ע"ה כאן הכוונה שאמר ה' וכו' יוסף עליכם שיוסף ה' עליכם שיתרבה עליכם קדושת אלהותו יתברך שיזכור שמו הקדוש עליהם אלף פעמים שיזכו לתקן הא' וישרה על כל או"א מישראל קדושתו אלופו של עולם האלף אורות מאלף עלמין מנין המרגלאין השמות הקדושים שמתנוצצים בקדושת שבת המבואר בזוהר פ' יתרו עם מנין מקוה הכוונה שע"י שזוכה להשלים שיעור קומה ולהמשיך עלי' המרגלאין זוכה לתקן הא' וזוכה בשבת לאלף אורות וזוכה וקראת לשבת ענג "עדן "נהר "גן ויברך אתכם כאשר דיבר לכם שע"י שיתקנו ח"א שע"י זה נתקללו בל"ט קללות ויזכו להוציא מקללה לברכה והי' כוונת משה ללמדם שיתקנו ח"א. ויזכו להיות כלי מחזיק ברכה ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. וזה תכלית השלימות אשר אנו מקוים ומצפים שיהיה ב"ב אמן:
ועוד נראה בע"ה. דהנה כתיב דבר צוה לאלף דור ואמרו חז"ל שראה הקב"ה שאי אפשר לעולם להתקיים בלא תורה וניתנה לכ"ו דורות ומצינו למידין דעיקר נתינת התורה כפי כוונת רצונו יתברך לאלף דור וכוונת רצונו יתברך שהאלף דור יקבלו עליהם עול מלכותו יתברך. ובאמת עיקר השראת השכינה היא בששים רבוא וע' באוה"ח פ' וזאת הברכה וע"ש דברים מתוקים ובאמת נמצא צדיקים שכלולים מנשמות הרבה כמו מ"ר שהי' כלול מכל נשמת ישראל לכן בירך אותם משה שיזכו לאלף פעמים ששים רבוא נגד אלף דור כל דור מששים רבוא נשמות ויזכו להתורה בשלימות אלף דור ואזי יזכו לברכה המשלמת בתורה:
איכה אשא לבדו טרחכם ומשאכם וריבכם:
דבאמת היה כוונת משה להטותם לדרך טוב להיות נפשותם דבוקים בו יתברך וטורח נקרא מה שהאדם צריך לטרוח ולחפש עד שישיג הדבר כמו שאמר שלמה המלך ע"ה אם תבקשנה בכסף וכמטמונים תחפשנה כו' ואמרו חז"ל על מדרש הפסוקים שעשה לקנותה ככלי פז ונוח לאבדה ככלי זכוכית ומשה קרבם לתורה ומסר להם מצפוניה היינו שיחרר מה שהיותם צריכין לטרוח הרבה ומשה עלה למרום כו'. ומשאיכם משא כקרא מה שהיא כבר על האדם היינו אם כבר זכה לתורה אלא שנוח לאבדה כו' ומשה נשא משאם לקיים בידם כמו"ש במשנה והם יקיימו בידך ואל בינתך אל תשען:
וריבכם שריב מורה על סטרא בישא שרב יוסף באותיות ריב טעה שאמר על החודש הזה לכם אמר החרש הי' לבם ועיין ביערת דבש מזה ומשה אמר להשלשת כתות אותם שטרח ללמדם ואשר כבר למדו לקיים בידם ואת אשר הי' עמהם ריב סטרא בישא ובאמת כאשר הי' כולם כשרים העלם כולם למדריגתו וכאשר ראה שקשה לקשר כללות ישראל לבחינתו רצה למנות שרי עשרות כמ"ש ת"ל לעיל עיין שם שע"י זה היא עצה נכונה לקשר שרי עשרות זה עם זה ועם שרי מאות ושרי מאות לשרי אלפים דעשרה שרי מאות יש בהם כח קדושת אלף מישראל והמה מקושרים באגודה אחת כוח להם לקשר א"ע עם השר אלף וכן למעלה ראש עד בחינת מדריגת משה:
עוד י"ל דרך רמז דא"י מן איכה רומז לא"י מן אהי' ומן אדני שנסתלקו ע"י חטא אדם וקיין. עיין בת"ז וע"י זה קשה ליחד שמו בעולמו ע"י כ"ה אתוון דיחודא דשמע ישראל וע"י רזא דיחודא דשמע ישראל הי' זוכים לכ"ה תברכו להמשיך ברכה למדת כ"ה עיין בזהר פ' נשא ותבין ולכן הי' קשה למשה להיות לבדו ולהעלותם למדריגתו:
הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם
ופרש"י ז"ל שבא מתעטף בטליתו אינו יודע מי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא אבל אתם מכירין בו שאתם גדלתם אותו לכך קאמר וידועים לשבטיכם ויפלא לפי דברי הזהר ואתה תחזה ברוה"ק שבך ע"ש נפלאות ולכן נראה לפרש שמשה רצה ששרי ישראל יהי' ממלואים בחכמה ובתבונה ודעת ואמר חכמים ונבונים וידועים היינו דעת והדברים נכונים ת"ל. והדבר יפלא מדוע לא אשכח נבונים דהא חכמה יותר טמיר וגניז וי"ל חכמה זעירא חכמת שלמה ע"ד שאמר הכתוב ד' בחכמה יסד ארץ שהש"י מאיר אור החכמה למטה. ומאת פי מ"ח הקדוש מוה' צבי הירש זצוק"ל מזידוטשוב שמעתי על מה שאנו אומרים אבינו אב הרחמים ואין אנו מזכירים בחינת אם אימא עילא ואמר דיסוד אבא ארוך ומאיר למטה ויסוד אימא קצר והדבר פלא. וי"ל דלהכי אמרינן אב דמגרש כל החיצונים ובינת מינה דינין מתערין ועוד נראה לומר דאיתא בזהר פ' אמור דזווגא היא אם נטלה מבי אבא. ולכן מזכירין אב בכדי לזווגא דאיתא יוה"כ מוכיח דנטלא מאימא:
ונראה דלשון הבו לכם היא לשון הזמנה דמנהיג הדור הוא לפי שהדור זוכים דור ודרשיו דור ומנהיגיו. וצוה להם משה הבו לכם להזמין א"ע בהכנה דרבה שיזכו לאנשים חכמים ונבונים וידועים והדור לא הי' ראוי לכך ולכן לא זכו לנבונים:
ועוד י"ל דאיתא בזהר ל"ב כתיבות החכמה סתימין אינון לעילא ומתפתחין בבינת ולכן זכו ישראל לקדושת החכמה דנקרא קדש ולא זכו שיתפתחין הל"ב נתיבות להבין ע"י זה דבר מתוך דבר:
ואתן אותם ראשים כו' שרי אלפים כו' מה שחשוב מלמעלה למטה הכוונה שמשה המשיך קדושתו מלמעלה למטה דשרי אלפים הי' קרובים למדריגת משה יותר ואח"כ על שרי מאות וכו':
ואצוה את שופטיכ"ם בע"ת ההו"א ס"ת אות רמז שידונו דין אמת והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו פרש"י וע"ז נסתלק מאתו משפט בנות צלפחד ויפלא הלא באמת דיבר שהתורה ע"י ניתנה. והנראה בע"ה דאיתא במס' אבות משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו' ופרשתי ת"ל דאמרו חז"ל שעשאו ככלי מלא וגדוש דיהושע קיבל את התורה ע"י כחו של משה והנה כ"כ משרי ישראל הי' לו למשה להשפיע עליהם אור התורה שידעו דבר חק ומשפט והנראה דכוונת משה הי' שיקבלו השרי ישראל ע"י כח שירש נשמותיהם מהקב"ה בעצמו כל או"א לפי כח שורש נשמתו בכדי שיכלו לקבל בכל עת וזמן אפילו בזמן שיסתלק משה מן העולם וגלגול הש"י שיבא לידו משפט נחלת בנות צלפחד ועיין מ"ש בפ' פנחס דהבן יורש לאביו ולאמו בן נקרא אות וא"ו ושם הקודש אב ואם אותיות י"ה ומן וא"ו נשפע לאות ה' אחרונה הבנים ירשו והבנות יזונו מהאחים וקשה היה הדבר למשה דאם אין בן האיך יהיה כשפעת ה' אחרונה מאב ואם בלי אמצעי וצוה ה' והעברת נחלתו לבתו ורמז ה' למשה דעיקר השפעה לשרי ישראל היה להיות בהדרגה על ידי משה ברא דאו"א עמודא דאמציעיתא ואע"פ כן כשיסתלק משה יוכלו לקבל כמו בת יורשת וע"י משה היה באפשרי שמשה ישפיע עליהם כל דבר הקשה
ול"א אבוה"ם לעלו"ת ס"ת אמת שלא רצו לעלות ולהיות חתומים בחותם אמת.
ה' אלהיכם כו' היא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראיתי אשר נשאך כו' הכוונה שעשה להם הקב"ה כיסים ונפלאות בשני אופנים במצרים הצריכו להיות שמה וללקוט שושנים ולכן אח"כ להוציאם הוצרך שילחם להם בשבילם ובמדבר בכדי שלא ישלטו בהם החיצונים נשאם כאשר ישא איש את בנו בכדי שלא יכשלו בדרכם. ולכן גם עתה יש יכולת ביד הקב"ה להצילם ולהפיל עליהם אימה ופחד להצילם מכל אויב ומארב ואם כוונת הש"י להכניע האומות ע"י מלחמה הקב"ה סיבות מהפך לטובתינו וילחם מלחמתינו:
זולתי כלב בן יפנה היא יראנה ולו אתן. וכבר עמד בזה באוה"ח למה אמר הכתוב הוא יראנה ונראה בע"ה לפרש ע"ד מ"ש בזה"ק דהשכינה נקראת עילמתא שפירא דלית לה עיינין וצריכין להאיר אליה דעין רומז להשגחה ורומז למוחין. וצריכין להמשיך לה עיינין ועיין מ"ש ת"ל בכוונת הכתוב ארץ אשר עיני ה' אלהיך דורש אותה הכוונה ע"ד זה שממשיך לה עיינין כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה והבטיח הקב"ה לכלב היא יראנה שיזכה להאיר אליה ולתקנה ולקשטה ולהמשיך לה עיינין עילאין והנה המעיין בכתוב שלא כתב ביהושע כמו בכלב דנראה בע"ה ע"ד מ"ש בזהר והאריך במדריגת יהושע ואמרו שעליו רמז שלמה מה יתרון כו' אשר יעמול תחת השמש דיהושע הוריש לישראל והנהיגם ע"י כחו שצ משה כמ"ש בזהר שמשה נסתלק כמו שנשקעה החמה להאיר להלבנה כן פני משה פני חמה מאיר ליהושע פני הלבנה וע"י שראה משה לא"י זכה להמשיך לה עיינין ומכח זה הוריש יהושע לישראל ולכן כתיב בכלב ולו אתן ולבניו ויהושע לא זכה לבנים להיות לו נחלה עולמות כי היתה מדתו ומדריגתו שיעבור תחת השמש להשלים בחינת משה וכתיב אותו חזק הכוונה ע"י כחו של משה וכמ"ש ח"ל:
החל רש והתגר בו מלחמה. ויפלא אמאי שלח משה אליו דברי שלום ונראה בע"ה דמשה לא ירד לסוף דעתו של הקב"ה שהי' כוונתו של הקב"ה לירש לישראל ארץ סיחון ועוג ולקדש ארצם בקדושת הארץ ומשה סבר בוודאי ירושת ישראל היא מעבר לירדן דהא ידע דהיא לא יבוא עמהם לא"י ואם כוונת הקב"ה לירש את ארצם א"כ יזכה היא ג"כ לירש לישראל ולכן אחר שכבש ארץ סיחון ועוג דומה באמת שהותר הנדר (עיין מ"ש רש"י פ' ואתחנן ומ"ש שם ת"ל) וכיון שסבר משה שכוונת הקב"ה להעביר לישראל דרך ארצם ולכן אמר משה ואשלח מלאכים כו' ממדבר קדמות ופרש"י ממך למדתי ובאמת לפי דעת הקב"ה צוה והתגר בו מלחמה ולא אבה סיחון כו' כי הקשה ה' כו' למען תתו בידך כיום הזה שהקב"ה סיבב והקשה את רוחו למען לירש ארצם לנחלה כיום הזה סוף מעשה במחשבה תחילה שצוה ה' והתגר בו מלחמה:
אש"ר שגב"ה ממנ"ו א"ת הכ"ל ס"ת לתורה שע"י שכבשו ארצם ונתקדש בקדושת הארץ זכו לתורה כמו שאמרו חז"ל אין תורה כתורת א"י וזכו להרבה מצות חקים ומשפטים וזכו למשנה תורה שיחזור משה לשנות להם פעם שנית כי המקום גורם שנתקדש בקדושת הארץ:
ויצא עוג כו' הו"א וכ"ל עא"ו למלחמה ס"ת שם אלוה המסוגל לשמור הנשמה לרמז דשם זה נתלוה עם ישראל:
"ואת "הארץ "הזאת יירשנו ר"ת שם הוי' בעת ההו"א שם הדעת ר"ת מן את השמים ואת הארץ לכל "הבשן "ההיא "יקרא "ארץ ר"ת אהי' ומרמז הג' השמות הנזכרים בר"ת בכיבש הארץ לרמז שנתייחדו האורות העליונים ועדיין אינם בשלימות שלא נכתבו כסדר והבן דג' שמות אלו נזכרים ונעשים בפדיון נפש ועיין פ' וארא בענין יציאת מצרים מע"ש שם ג"כ בענין הג' שמות אלו
לא תיראה כ"י ה' "אלהיכם "הוא "הנלחם לכם ר"ת אהי' לרמז על בינה עלמא דחירות בכח זה יצאנו ממצרים ובכח זה ירשו את הארץ והבן: