אור ברסלב
כלי יקר על שמות פרק לה › פסוק א

כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק לה · פסוק א

פרק לה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְמָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר כוּ׳, וּבְפָרָשַׁת יִתְרוֹ כְּתִיב (שמות יח יג) ״וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם כִּי זֶה הָיָה לְמָחֳרַת יוֹם כִּפּוּרִים. וְנִרְאֶה לִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהַקְהֶל זֶה הָיָה לְהוֹדִיעָם מִצְוַת הַמִּשְׁכָּן וְהַנְּדָבָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ, וְהָיָה מֹשֶׁה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יִתְנַדֵּב אֶחָד מֵהֶם לַמִּשְׁכָּן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְהוּא חוֹשֵׁב כִּי הוּא תּוֹפְסוֹ בַּדִּין, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן לִבְנוֹת הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִן הַגָּזֵל, וּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע. עַל כֵּן הִכְרִיז מֹשֶׁה תְּחִלָּה מִי בַּעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֵלַי לַמִּשְׁפָּט, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל הָעָם עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְּשָׁלוֹם וְנוֹדַע לְכָל אֶחָד מַה שֶּׁהוּא שֶׁלּוֹ אוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה דָּן בֵּינֵיהֶם, וְאָז הָיָה מוֹדִיעָם עִנְיַן הַנְּדָבָה לֵאמֹר ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה׳״, וּ״מֵאִתְּכֶם״ הַיְינוּ מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא מִשֶּׁל חֲבֵרְכֶם, דְּאִם לֹא כֵן ״מֵאִתְּכֶם״ מְיֻתָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּלִי סָפֵק לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הָעָם בְּיוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא הָיָה שׁוֹפֵט כָּל הַיּוֹם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח יג) מִבֹּקֶר עַד עָרֶב, הַיְינוּ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁכָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א ה) ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״, דְּאִם לֹא כֵן אֵימָתַי הוֹדִיעָם מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. מִכָּל מָקוֹם גַּם הַנְּדָבָה לֹא נִשְׁלְמָה בְּיוֹם אֶחָד, וְאוּלַי הָיָה מוֹדִיעָם שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁשְּׁנַיִם חֲלוּקִים עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְּנוּם נְדָבָה עַד כִּי יִתְבָּרֵר תְּחִלָּה הַדִּין עִם מִי.

וְעַל צַד הָרֶמֶז נֹאמַר שֶׁהַקְהֵל זֶה הָיָה לְתַוֵּךְ הַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּי אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה אַחַת, וְאַחַר שֶׁרָצָה לְהוֹדִיעָם מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם שׁוּתָּפִים בּוֹ, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם בְּמָדוֹר אֶחָד. וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַקְהִילָם תְּחִלָּה שֶׁיִּהְיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָיָה זֶה לְמָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר, לְפִי שֶׁכָּל הַחֲנָיוֹת הָיוּ בְּמַחֲלֹקֶת וְתַרְעוֹמוֹת חוּץ מִן הַחֲנָיָה שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט ב) ״וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַקְהִילָם בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחֻלָּקִים וְאֵין דַּעְתָּם שָׁוָה וְאֵין זֶה זְמַן מוּכָן. לָזֶה מָצָא מֹשֶׁה לְהַקְהִילָם כִּרְצוֹנוֹ לְמָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר, כִּי בְּיוֹם כִּפּוּר הַשָּׁלוֹם מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, עַל כֵּן הָיָה בְּנָקֵל לְהַקְהִילָם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת כָּל זְמַן שֶׁשְּׁלוֹם הָאֶתְמוֹל קַיָּם. אֲבָל אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד, אָז לֹא יוּקַם הַשָּׁלוֹם, כִּי כְבָר נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה וְכָל אִישׁ לְדַרְכּוֹ פּוֹנֶה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַגֵּד אֶל הַשָּׁלוֹם דִּבְרֵי רִיבוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם בְּעֵסֶק מָמוֹן שֶׁבֵּין אִישׁ לַחֲבֵרוֹ, כִּי אֵין לַשָּׁלוֹם שֶׁל יוֹם כִּפּוּר עֵסֶק בָּזֶה, עַל כֵּן יָשַׁב מֹשֶׁה גַּם לִשְׁפֹּט בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא, כְּדֵי שֶׁמִּכָּל צַד יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְאָז יִהְיוּ רְאוּיִין לָדוּר בְּמָדוֹר אֶחָד, דְּהַיְנוּ הַמִּשְׁכָּן הַמְשֻׁתָּף לְכֻלָּם. וְאַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲחָדִים עַל יְדֵי הַמִּשְׁכָּן הַמְצָרְפָם, מֵאָז מָצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִקְהִילָם מֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִמָּחֳרַת יוֹם כִּפּוּר. וְכָל שֶׁכֵּן לְמָה שֶׁכָּתוּב בַּעֲקֵדָה דֶּרֶךְ מְלִיצָה עַל פָּסוּק ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יַצִּיתוּ אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁנִּרְפִּים הֵמָּה מִמְּלָאכָה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ בְּיוֹתֵר אָז לְאֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים בְּטֵלִים. אִם כֵּן יָפֶה אָמַר ״וַיַּקְהֵל״, שֶׁהִקְהִילָם לִהְיוֹת בַּאֲגֻדָּה אַחַת עַל יְדֵי צִוּוּי ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ״, שֶׁעַל פִּי דִּבּוּרוֹ הֵם נֶאֱסָפִים.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם. ״דְּבָרִים״ שְׁנַיִם בְּמַשְׁמָע, וְהָא לֹא הִגִּיד לָהֶם בַּפַּעַם הַהוּא כִּי אִם מִצְוַת הַשַּׁבָּת, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁ״דְּבָרִים״ קָאֵי גַּם עַל הַמִּשְׁכָּן שֶׁהִזְכִּיר אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, אִם כֵּן בְּ״זֶה הַדָּבָר״ הַמִּשְׁכָּן אָמַר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״? וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁאָמַר ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״תַּעֲשֶׂה״, כִּי ״תֵּעָשֶׂה״ מֵעַצְמָהּ מַשְׁמָע. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁפָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּדִּבְּרוֹת ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד״, כְּבָר בֵּאַרְנוּ זֶה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ עַיֵּן שָׁם, אֲבָל פָּסוּק זֶה אֵינוֹ סוֹבֵל הַפֵּרוּש הַהוּא.

עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי שֶׁנָּקַט ״דְּבָרִים״, לְפִי שֶׁכָּל עִקַּר מִצְוָה זוֹ הָיְתָה לְצַוּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בּוֹ כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ, כִּי אֵין מִשְׁכָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת. וְהָיוּ כָּאן שְׁנֵי דְּבָרִים: אַחַת, לְצַוּוֹת עַל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן; הַשְּׁנִיָּה, שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ בְּשַׁבָּת. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה״, לְפִי שֶׁכָּל עִקַּר צִוּוּי זֶה הָיָה עַל הֲבָאַת הַנְּדָבָה, כִּי גַם זֶה נִקְרָא מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צו:) מִן הַפָּסוּק ״אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה״, וּכְתִיב ״וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא״. אִם כֵּן הֲבָאַת הַנְּדָבָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת נִקְרָא מְלָאכָה. וְעַל אוֹתָהּ מְלָאכָה אָמַר ״תֵּעָשֶׂה״, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה״ דֶּרֶךְ צִוּוּי, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר הַנִּתָּן מִצַּד הַנְּדָבָה אֵינוֹ צִוּוּי וְחוֹבָה, אֶלָּא ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְדָבוֹ לִבּוֹ״ יִתֵּן מֵעַצְמוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה״, מֵעַצְמָהּ מַשְׁמָע. ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳״, וְאָסוּר בוֹ גַּם הֲבָאַת הַנְּדָבָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. וּלְפִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָאוֹמֵר שֶׁהַמִּשְׁכָּן נַעֲשֶׂה קְצָתוֹ מֵאֵלָיו (עיין שמות רבה נב ד), כְּמוֹ הַמְּנוֹרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, וְכֵן הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה מֵאֵלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ יז) ״הוּקַם הַמִּשְׁכָּן״, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה״, מֵאֵלֶיהָ מַשְׁמָע.

תוכן העניינים

כלי יקר על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה