כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לא · פסוק יח
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. פֵּירֵשׁ רַשִׁ״י: כְּכַלֹּתוֹ חָסֵר כְּתִיב, שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לְחָתָן, וְהַכַּלָּה מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי קִשּׁוּטִים כוּ׳. וְסָמַךְ זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מִפְּנֵי שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא, שֶׁמַּסִּיק בְּרַבָּתִי שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתָּלָה אַהֲרֹן סִרְחוֹן הָעֵגֶל בְּעַצְמוֹ וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן זָכָה אֶל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. וּלְפִי זֶה רָצָה הַכָּתוּב לִתֵּן טַעַם לָמָּה נִתְּנוּ לוֹ דַּוְקָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כְּלוּלִים בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, וְהָעֵגֶל גָּרַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת וּבִטּוּל כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וּלְפִי שֶׁתָּלָה בְּעַצְמוֹ וְלָקַח עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֳנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁלְּעֻמַּת זֶה יִתְּנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. טַעַם שֵׁנִי הוּא, לְפִי שֶׁמַּסִּיק (סנהדרין קב.) אֵין לְךָ פֻּרְעָנוּת שֶׁאֵין בּוֹ מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מֵהֶכְרֵעַ לִיטְרָא מֵעֵגֶל הָרִאשׁוֹן. וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ עָשׂוּ שִׁעוּר מִן מִסְפַּר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לְפִי שֶׁמַּסִּיק שָׁם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְאַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת נִגְבָּה פָּסוּק זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, א) ״קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר״. שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁרָצָה ה׳ לַחֲלֹק הָעֹנֶשׁ עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וּבַעֲבוּר שֶׁתָּלָה אַהֲרֹן בְּעַצְמוֹ, כְּנֶגֶד זֶה יִתְּנוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.