כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לא · פסוק ב
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. רְאֵה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ כִּי בְצַלְאֵל הָגוּן לָזוֹ הַמְּלָאכָה, וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וּמִדְּקָאָמַר ״בְשֵׁם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁשְּׁמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁהָיָה בְּצֵל אֵל. לְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה בִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן ״יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן״ (תהלים צא, א), כִּי עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה בְּצֵל אֵל הָיוּ. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם וְאָמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ יַעֲשׂוּ״. לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה לָהֶם, אֶלָּא יַעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָיוּ בְּצֵל אֵל. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי עַל פָּסוּק ״וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״ (שמות לח, כב). וְתָמֵהַּ אֲנִי לָמָּה לֹא פֵּרַשׁ רַשִׁ״י זֶה עַל פָּסוּק ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ יַעֲשׂוּ״.