כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כח · פסוק א
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הוֹסִיף כָּאן לְשׁוֹן ״וְאַתָּה״ לוֹמַר לְךָ, שֶׁמִּצַּד מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִתְרַחֵק אַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסְלוּ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה קֵרְבוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא״. וְעִנְיַן תְּפִלָּה זוֹ, שֶׁתָּלָה מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לֵאמֹר: הֲלֹא אָחִי וּבְשָׂרִי הוּא, וְהַשְׁמָדָתוֹ כְּאִלּוּ נֶאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם. נִמְצָא שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁקֵּרְבוֹ מֹשֶׁה אֵלָיו, עַל כֵּן נִבְחַר בִּזְכוּת מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוּא הָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, מִכָּל מָקוֹם קֵרְבוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹבְדִים, וְהַכֹּל בַּעֲבוּרְךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
דָּבָר אַחֵר לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לְפִי שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה עַל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת דְּבָרִים עַל פָּסוּק ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי״ (דברים ב, יז). וּבָא לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ, מִכָּל מָקוֹם קֵרְבוֹ ה׳ בַּעֲבוּר שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד בַּעֲבוּר מֹשֶׁה, כִּי הוּא אָחִיו וּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַשֵּׁנִי הוּא בִּזְכוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְכֹהֵן כָּזֶה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם: ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ״, ״וּמִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.