כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כו · פסוק טו
וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הַקְּרָשִׁים בְּהֵ״א הַיְדִיעָה, הַיְינוּ אוֹתָן אֲרָזִים שֶׁנָּטַע לָהֶם יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם. סִימָן לַדָּבָר: ״הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר ״יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע לָהֶם אֲרָזִים בְּמִצְרַיִם״, כִּי מִסְפַּר שְׁנֵיהֶם תתרצ״ה. כִּי אָמַר יַעֲקֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּמֶּה תִּתְרַצֶּה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּעֲצֵי שִׁטִּים. וְכֵן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: עֲצֵי שִׁטִּים לְכַפֵּר עַל שְׁטוּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנִרְצָה לָהֶם לְכַפָּרָה לִפְנֵי ה׳. וְכֵן מַסִּיק בְּתַנְחוּמָא (תרומה י). וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא (עב.) דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים״ – שֶׁעוֹמְדִים לְעוֹלָם. אַךְ כְּפִי הַפְּשָׁט, שֶׁיַּעֲקֹב הֵכִין אוֹתָם לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ אָמַר ״עֹמְדִים״, לוֹמַר שֶׁיִּקְחוּ מֵאוֹתָן עֲצֵי שִׁטִּים הָעוֹמְדִים מוּכָנִים לְכָךְ, כִּי זֶהוּ מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן ״עֹמְדִים״ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּדָבָר הַמּוּכָן וְעוֹמֵד לְכָךְ. וּבָא הָרֶמֶז בַּאֲרָזִים אֵלּוּ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, יג) ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה״. וּמֵאַחַר שֶׁגּוּף הַצַּדִּיק נִמְשָׁל לְאֶרֶז זֶה, עַל כֵּן הִשְׁכִּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתוֹ תּוֹךְ מְחִצַּת עֲצֵי אֲרָזִים, לִלְמוֹד בְּקַל וָחוֹמֶר שֶׁהוּא שׁוֹכֵן גַּם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים עַל מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ – ״בְּתוֹכוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בְּתוֹכָם״, לוֹמַר שֶׁעִקַּר הַשְּׁכִינָה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל. וּבַעַל הַטּוּרִים פֵּרֵשׁ: אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה קְרָשִׁים כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, וּמַה עִנְיָנָם אֶל הַקְּרָשִׁים אִם לֹא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיק נִמְשָׁל לְאֶרֶז כָּאָמוּר.
וְעוֹד כָּתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים, שֶׁבַּפָּרָשָׁה מָצִינוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע פְּעָמִים שִׁטִּים כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁנָּפְלוּ בַּשִּׁטִּים (במדבר כה:ט). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא גֶּדֶר עֶרְוָה שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה. וְיַעַן כִּי בַּשִּׁטִּים הָיוּ פְּרוּצִים בָּעֲרָיוֹת וְלֹא זָכְרוּ בִּקְדֻשַּׁת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שִׁטִּים אֵלּוּ, עַל כֵּן נָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וּבְפָרָשַׁת בָּלָק בע״ה יִתְבָּאֵר טַעַם יָקָר עַל מִסְפַּר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, בַּפָּסוּק (במדבר כג:ג) ״וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה״, יְבֻקַּשׁ מִמְּקוֹמוֹ.