כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כט
וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְגוֹ׳ וּמְנַקִּיּוֹתָיו. חָתַם כָּל כְּלֵי הַשֻּׁלְחָן בַּמְּנַקִּיּוֹת לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא יִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת לֹא מִן הַגָּזֵל, וְכֵן יִתֵּן מִשֻּׁלְחָנוֹ לָעֲנִיִּים בְּדֶרֶךְ נְקִיָּה לֹא דֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, וּכְתִיב ״וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד״ (שמות כה:ל), כִּי מִן הַשָּׁמַיִם יִתֵּן לוֹ לַחְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפָנִים מְאִירוֹת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ, זֶהוּ שֶׁאוֹמֵר ״לְפָנַי תָּמִיד״, כִּי הַלֶּחֶם שֶׁאָדָם שׁוֹאֵל כַּהוֹגֶן נִתָּן לוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת וְלָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ פָּרָשַׁת וַיְחִי עַל פָּסוּק ״בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד״ (בראשית מט כז). וְהָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שֵׁשׁ חַלּוֹת הַמַּעֲרֶכֶת הָאַחַת כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת אֲשֶׁר שִׁשָּׁה מֵהֶם מְשַׁמְּשִׁים בַּיּוֹם וְשִׁשָּׁה בַּלַּיְלָה, כִּי עַל יָדָם בָּא הַשֶּׁפַע לָעוֹלָם מִסִּבָּה רִאשׁוֹנָה יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹאֵל כַּהוֹגֶן נִתָּן לוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת עַל יְדֵי הַמַּזָּלוֹת הַמְשַׁמְּשִׁים בַּיּוֹם, וּמַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן נִתָּן לוֹ בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת עַל יְדֵי הַמַּזָּלוֹת הַמְשַׁמְּשִׁים בַּלַּיְלָה. וְכֵן בְּלַחְמוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁזָּכָה מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, הֶחָזֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שִׁשָּׁה מִיָּמִין וְשִׁשָּׁה מִשְּׂמֹאל, וְרָאוּי לְיַחֵס הַיָּמִין לְפָנִים מְאִירוֹת וְהַשְּׂמֹאל לְפָנִים חֲשׁוּכוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר ״לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד״, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַלֶּחֶם פּוֹנֶה פָּנָיו אֵלַי כָּךְ אֲנִי אֵלָיו, הֵן מְאִירוֹת הֵן חֲשׁוּכוֹת. כָּל אֵלֶּה דְּבָרַי עַל צַד הָרֶמֶז, יַעַן כִּי רָאִיתִי שֶׁרֹב הַמְפָרְשִׁים הַנִּגָּשִׁים לְבָאֵר פְּשָׁטֵי הַמִּקְרָאוֹת וְאֵין דַּרְכָּם לְדַבֵּר מֵעִנְיְנֵי רְמָזִים, מִכָּל מָקוֹם בְּפָרָשָׁה זוֹ עָשׂוּ רְמָזִים אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, עַל כֵּן מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת גַּם כֵּן רְמָזִים לֵאמֹר, אוּלַי יִשְׁמְעוּ הָעִוְרִים שֶׁבְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וְיִקְחוּ מוּסָר.