כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כג · פסוק יט
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ יָצְאוּ רֹב הַמְפָרְשִׁים לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ בָּהּ טַעַם מַסְפִּיק, עַד שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה זוֹ מִן הַחֻקּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם נוֹדָע לָנוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּשָׂר בְּחָלָב בַּחַגִּים שֶׁלָּהֶם, וְעַל כֵּן סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְחַגֵּי הַשָּׁנָה. וְיֵשׁ מְבִיאִין רְאָיָה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (בראשית ד, ד) ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן״, שֶׁהָיוּ רְגִילִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה מִן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא מֵעִנְיַן אִסּוּר כִּלְאַיִם וְעִרְבּוּב הַכֹּחוֹת, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּשַׂר הָעֻבָּר נוֹלָד מִן הַדָּם שֶׁל הַנְּקֵבָה הָאָדוֹם הַמּוֹלִיד כָּל אֹדֶם, כִּי מִשָּׁם מְקוֹרוֹ. וְכֵן חֲלֵב הַבְּהֵמָה גַּם כֵּן מִן הַדָּם מְקוֹרוֹ, כִּי הַדָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וּלְפִי זֶה, מִן דַּם הַבְּהֵמָה יָצָא בְּשַׂר הָעֻבָּר וְהֶחָלָב, כִּי מִשָּׁם יִפָּרְדוּ, וְאֵין נָכוֹן לַחֲזוֹר וּלְעָרְבָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל וְכֵן עַל יְדֵי אֲכִילָה, כִּי הָאֲכִילָה הִיא גַּם כֵּן בִּשּׁוּל בָּאִצְטוֹמְכָא. וְאִי תָּרוּ לֵיהּ כּוּלָּא יוֹמָא בַּחֲלָבָא, לֵית בֵּהּ לָאו דְּ״לֹא תְבַשֵּׁל״, כִּי אֵינָן חוֹזְרִין אֶל עִרְבּוּבָם הָרִאשׁוֹן עַל יְדֵי שְׁרִיָּה כְּמוֹ עַל יְדֵי בִּשּׁוּל בִּקְדֵרָה וּבִשּׁוּל בָּאִצְטוֹמְכָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכֵל בָּשָׂר תְּחִלָּה, שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל בָּאִצְטוֹמְכָא מְהֵרָה עַד שֶׁיָּבֹא הֶחָלָב, אֲבָל הֶחָלָב מִתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה קֹדֶם שֶׁיָּבֹא הַבָּשָׂר, וְאֵין בּוֹ עִרְבּוּב כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אֵין אִסּוּר לֶאֱכוֹל אַחֲרָיו בָּשָׂר. וְטַעַם עִרְבּוּב זֶה שַׁיָּךְ בְּכָל בְּשַׂר בְּהֵמָה, וּ״גְדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ נָקַט לְמוֹפֵת, כִּי בּוֹ נִמְצָא בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה עִרְבּוּב זֶה.
וּבְפָרָשַׁת רְאֵה (דברים יד:כא) סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא בִּשּׁוּל לְבַד אָסְרָה תּוֹרָה, כִּי אִם גַּם אֲכִילָה. וְכָאן סְמָכָהּ לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, כִּי הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ רִאשׁוֹנָה אֵין רָאוּי לְעָרְבָם עִם הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ אַחַר כָּךְ, כִּי אִם אוֹתָן שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ רִאשׁוֹנָה תָּבִיא בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְהַמּוֹתָר יִהְיֶה לָךְ. כָּךְ אֵין לְעָרֵב הַדָּם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל רִאשׁוֹנָה וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ הָעוּבָּר, עִם הַדָּם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל אַחַר כָּךְ וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ הֶחָלָב, כִּי אַחַר שֶׁרָצָה ה׳ בְּפֵרוּדָם אֵינוֹ רוֹצֶה בְּעִרְבּוּבָם.