כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כא · פסוק כא
אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא. לֹא זוֹ יוֹם, אֲפִילוּ יוֹמַיִם, כִּי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כֵּיוָן שֶׁעָמַד שְׁנֵי יָמִים וּמֵת בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַדַּאי מֵחֲמַת מַכָּתוֹ מֵת, כִּי הַמַּכָּה כּוֹאֶבֶת בְּיוֹתֵר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לד כה) ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים״, קָא מַשְׁמַע לָן ״יוֹמַיִם״, כִּי בֵּין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אָנוּ תּוֹלִין לוֹמַר שֶׁמֵּת מֵחֲמַת אֵיזֶה דָּבָר אַחֵר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בּוֹ, וְהוּא וַדַּאי לֹא הִכָּהוּ מַכָּה אַכְזָרִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, כִּי כַסְפּוֹ הוּא, וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְּאַבֵּד כַּסְפּוֹ בַּיָּדַיִם? וַדַּאי לֹא הִכָּהוּ מַכָּה רַבָּה, כִּי חָס עַל מָמוֹנוֹ, וּמֵת מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.