כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כ · פסוק כב
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ. הוֹרָה בָּזֶה שֶׁרָצָה ה׳ לְהַרְאוֹת בְּמִזְבֵּחַ זֶה עִנְיְנֵי עֲנָוָה, וְהַחֶרֶב עִנְיָנוֹ הַגַּאֲוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג כט) ״וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ״. עַל כֵּן הֲנָפַת הַחֶרֶב מְחַלְּלוֹ. וְחָתַם גֶּדֶר הָעֲנָוָה בְּמַאֲמַר ״וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי״ וְגוֹ׳. כִּי הָעֲלִיָּה בְּמַעֲלוֹת הִיא מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְיֵשׁ בַּעֲלִיָּה זוֹ דֶּרֶךְ גַּאֲוָה וְגָאוֹן, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲלִיָּה זוֹ דֶּרֶךְ גַּסּוּת בִּמְקוֹם ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״ (תהלים נא יט). וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר ״אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו״. אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּקְרָא כִּפְשׁוּטוֹ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן רֶמֶז שֶׁכָּל דֶּרֶךְ גַּאֲוָה וְגָאוֹן יֵשׁ בּוֹ צַד גִּלּוּי עֶרְוָה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:) ״כָּל הַמִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ בָּא עַל כָּל הָעֲרָיוֹת״ כוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם ״כָּל הַמִּתְגָּאֶה לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ״, וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ בְּפָרָשַׁת קֹרַח בְּפָסוּק ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״ (במדבר טז ד). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְזֶהוּ לְפִי שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם הִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז ג) ״וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה׳״, ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, הֵבִין זֶה מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ?״, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה שָׁם יֵשׁ גֶּדֶר עֶרְוָה, וְאִם כֵּן ״מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ״ לְחַלֵּל קְדֻשָּׁתָם עַל יְדֵי עֶרְוָה? לְפִיכָךְ ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה״, וְשָׁם מְבֹאָר כָּל הָעִנְיָן וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר. וּבְסָמוּךְ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כא א) יִתְבָּאֵר שֶׁלְּכָךְ הָיָה מוֹשַׁב הַסַּנְהֶדְרִין אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּתְדַּמּוּ זֶה לָזֶה, וְכָל הַפּוֹסֵל בַּמִּזְבֵּחַ פּוֹסֵל גַּם בַּדַּיָּנִים. וּמִטַּעַם זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי בכורים פ״ג ה״ג) פָּסוּק ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף״ (שמות כ כ) עַל דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁנִּתְמַנּוּ בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא תָּפוּס כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל רוּחַ אֵין בּוֹ, עַל כֵּן מָצָאנוּ מָקוֹם לְבָאֵר כָּל הַפָּרָשָׁה עַל מִנּוּי הַדַּיָּנִים הַכְּשֵׁרִים.