כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יא · פסוק ה
עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה. מַקְשִׁים כָּאן, לָמָּה נֶאֱמַר בְּשִׁמּוּשׁ הַמַּכָּה (שמות יב:כט) עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי שֶׁהוּא מִסְּתָמָא פָּחוּת מִבְּכוֹר הַשִּׁפְחָה. וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא קָשֶׁה מִידֵּי, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ עֲדַיִן לֹא הָיוּ שְׁבוּיִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי נְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה קֹדֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּבְתוֹךְ זְמַן זֶה נַעֲשׂוּ קְצָתָם שְׁבוּיִים, וְאָז לָקוּ גַּם הֵמָּה בְּהֶכְרֵחַ, הֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִרְאָתָם תָּבַע עֶלְבּוֹנָם, הֵן שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים לְאֵידָם קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבּוּ.
דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ לֹא הִזְכִּיר מֹשֶׁה לִפְנֵי פַרְעֹה בְּכוֹר הַשְּׁבִי, שֶׁלֹּא יַקְשֶׁה פַּרְעֹה: בְּכוֹר הַשְּׁבִי מַה פָּשְׁעוּ? כִּי תֵּרוּץ ״שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִרְאָתָם תָּבַע עֶלְבּוֹנָם״ אֵינוֹ מַסְפִּיק לְפַרְעֹה, וְכָל שֶׁכֵּן תֵּרוּץ שֶׁל ״שְׂמֵחִים לְאֵידָם״. וְיִטְעֶה פַּרְעֹה לוֹמַר: לֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת מִצַּד הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא מֹשֶׁה רוֹאֶה בְּאִצְטַגְנִינוּת מַכָּה כְּלָלִית עַל כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל אֶחָד הוּא, כִּי בַּיּוֹם הָיוּ נוֹתְנִים הַשְּׁבוּיִים לִטְחוֹן בָּרֵחַיִם וּבַלַּיְלָה נְתָנוּם בַּבּוֹר, וּנְבוּאַת מֹשֶׁה הָיְתָה בַּיּוֹם, עַל כֵּן קְרָאָם ״בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם״ (שמות יא, ה), אֲבָל הַמַּכָּה הָיְתָה בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר הָיוּ בַּבּוֹר, עַל כֵּן קְרָאָם ״בְּכוֹר הַשְּׁבִי״ (שמות יב, כט).