כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק י · פסוק ו
וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרָיִם. בְּלִי סָפֵק שֶׁבֵּית הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר פְּנִימִי מִבָּתֵּי כָּל עֲבָדָיו, וּבָתֵּי כָּל עֲבָדָיו יוֹתֵר פְּנִימִיִּים מִבָּתֵּי כָּל מִצְרַיִם, וְאֵיךְ יִכָּנֵס הָאַרְבֶּה תְּחִלָּה לִפְנַי וְלִפְנִים וְאַחַר כָּךְ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבְּדֶרֶךְ נֵס נַעֲשָׂה זֶה, כִּי כְּדֶרֶךְ הַחֵטְא כָּךְ הָעֹנֶשׁ, כִּי הוּא הִתְחִיל בַּקַּלְקָלָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עֲבָדָיו, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁתָּלָה הַחֵטְא יוֹתֵר בּוֹ מִבַּעֲבָדָיו, וְיוֹתֵר בַּעֲבָדָיו מִכָּל עַמּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בַּצְפַרְדְּעִים (שמות ז:כח) שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וְגוֹ׳ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ״. וְאוּלַי שֶׁעַל הִפּוּךְ סֵדֶר זֶה נֶאֱמַר ״לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ״, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיָה אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, אֲבָל כֵּן לֹא יִהְיֶה עַל זֶה הַסֵּדֶר הֶהָפוּךְ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם.
וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא יָצָא עֲדַיִן, אֶלָּא פָּנָה פָּנָיו מִמֶּנּוּ לָצֵאת, וְלֹא יָצָא כִּי אִם מֵעִם פַּרְעֹה, אֲבָל הָיָה עֲדַיִן בְּתוֹךְ עֲבָדָיו. וּבְתוֹךְ כָּךְ ״וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ״ (שמות י:ז), הָיוּ מַרְאִים עַל מֹשֶׁה בְּאֶצְבַּע לֵאמֹר: כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, לֹא יָדַעְנוּ עַד מָתַי יִהְיֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ. וּמִדְּאָמְרוּ ״זֶה״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהָיָה עֲדַיִן בֵּינֵיהֶם. לְפִיכָךְ ״וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן״ (שמות י:ח) — מִמֵּילָא הוּשְׁבוּ, כִּי לֹא שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהָיוּ עֲדַיִן בֵּינוֹתָם וְשָׁמְעוּ דִּבְרֵי עֲבָדָיו, וְעַל יְדֵי כֵן הוּשְׁבוּ וְחָזְרוּ אֶל פַּרְעֹה, ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ״ וְגוֹ׳ (שמות י:ח).