כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק טו · פסוק כו
וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ וְגוֹ׳ כָּל הַמַּחֲלָה וְגוֹ׳. כְּשֵׁם שֶׁעֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁבְּיָדִי לְרַפֵּא דָּבָר מַר בְּדָבָר מַר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֵעַתָּה תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם קָשִׁים וּמָרִים, מִכָּל מָקוֹם סוֹפָם מְתוּקִים, כִּי הֵם מַרְפֵּא לָעֶצֶם וְרִפְאוּת לְשָׁרֶךָ, וְהֵם מַצִּילִין אוֹתְךָ מִן כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, הֵן חֳלִי הַגּוּפוֹת הֵן חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת מֵעִנְיַן קִשּׁוּי עָרְפָּם. וְאִם אֵין אַתָּה מַרְגִּישׁ בִּסְגֻלַּת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לִתְרוּפָה עַל זֶה הָאֹפֶן, הִנֵּה אֲנִי ה׳ רֹפְאֶיךָ, וְרַק הָרוֹפֵא לְבַד צָרִיךְ לֵדַע סְגֻלַּת שֶׁל הַדְּבָרִים הַמְרַפְּאִים, אֲבָל הַנִּרְפָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לֵידַע זֶה, רַק יַאֲמִין אֶל הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁאָמַר: לָמָּה אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה? לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, וְכָל רוֹפֵא דַּרְכּוֹ לְהַזְהִיר אֶת אוֹהֲבָיו שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת נַפְשָׁם מִן הַדְּבָרִים הַמְסַבְּבִים הַחֳלָאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְעַסֵּק אַחַר כָּךְ בִּרְפוּאָתָם. כָּךְ אֲנִי מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל בִּדְבָרִים הַשּׁוֹמְרִים הַבְּרִיאוּת, שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה, לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.