כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ד · פסוק יג
שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנִּבָּא משֶׁה שֶׁאֵין סוֹפוֹ לַהֲבִיאָם לָאָרֶץ, עַל כֵּן ״שְׁלַח נָא״ עַכְשָׁיו, כִּי ״נָא״ מוֹרֶה עַל הָעַתָּה, ״בְּיַד אֲשֶׁר תִּשְׁלַח״ לֶעָתִיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר משֶׁה: אַף אִם אֶתְחִיל לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִגְמוֹר כָּל הַדְּבָרִים, כִּי ״כְּבַד פֶּה אָנֹכִי״ (שמות ד:י), וְסוֹפְךָ לִשְׁלֹחַ אַחֵר בִּמְקוֹמִי, עַל כֵּן שְׁלַח נָא עַכְשָׁיו בְּיַד אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אַחַר כָּךְ. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁעַל אַהֲרֹן אָחִיו הַגָּדוֹל אָמַר כֵּן, כִּי הָיָה לוֹ בַּסּוֹף חֵלֶק בְּכָל הַשְּׁלִיחוּת, עַל כֵּן אָמַר: תִּמְסֹר כָּל הַשְּׁלִיחוּת בְּיָדוֹ, פֶּן יֵרַע בְּעֵינָיו עַל משֶׁה. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ (שמות ד:יד), וְקַל לְהָבִין.