כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ד · פסוק ד
וַיֹּאמֶר ה׳ לְמֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ. הַזָּנָב מוֹרֶה עַל הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר, וְרָמַז לוֹ שֶׁיּוֹסִיף עַל שִׁפְלוּתָם שֶׁהָיוּ כְּבָר שְׁפָלִים כְּזוֹחֲלֵי עָפָר, יִתּוֹסֵף לָהֶם שִׁפְלוּת יוֹתֵר כִּזְנַב הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שָׁפָל מִכָּל הַגּוּף, כָּךְ יִתּוֹסֵף שִׁפְלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּאָמְרוֹ ״תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים״ (שמות ה:ט) בְּמַה שֶּׁלֹּא נָתְנוּ לָהֶם תֶּבֶן. וּמִן אוֹתָהּ מַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, מִשָּׁם יַעֲלוּ וְיַחְזְרוּ לְמַעֲלָתָם הָרִאשׁוֹנָה לִהְיוֹת כְּמַטֶּה זָקוּף זֶה. וְדָבָר זֶה נִרְמַז לְמֹשֶׁה בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ ״אֱחֹז בִּזְנָבוֹ״, ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״ (שמות ד:ד), וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד לְמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם בַּסּוֹף, כִּי ״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית״ (ישעיהו מו:י), גִּלָּה אָזְנוֹ שֶׁיִּהְיוּ כִּזְנַב הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ תּוֹסֶפֶת שִׁפְלוּת עַל שִׁפְלוּתָם, וּמִשָּׁם יַעֲלוּ לִהְיוֹת מַטֶּה מוֹשְׁלִים הָרוֹדֶה בְּפַרְעֹה וּבְכָל עַמּוֹ. וּבָזֶה נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹת שֶׁבְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים ״מֵאַשְׁפֹּת אֶבְיוֹן״ (תהלים קיג:ז). וּבְסָמוּךְ פָּרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ז:ט) יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ עִנְיַן הַנָּחָשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, עַיֵּן שָׁם.