כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ג · פסוק ו
וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ג, א) שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַמְרָם אָבִיו, וּכְשֶׁאָמַר ״הִנֵּנִי״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אֵין זֶה קוֹל אָבִיךָ, אֶלָּא קוֹל אֱלֹהֵי אָבִיךָ עַמְרָם״. וּכְתִיב כָּאן אַרְבַּע פְּעָמִים ״אֱלֹהִים״ כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו, ו). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר ״אֱלֹהֵי אָבִיךָ״, לְפִי שֶׁגִּלָּה לוֹ בָּזֶה שֶׁאָבִיו כְּבָר מֵת, אַחַר שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְסָרֵב לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זֶה בִּמְקוֹם אָבִיו, כִּי אֲפִלּוּ בִּפְנֵי אַהֲרֹן אָחִיו הַגָּדוֹל הָיָה מְסָרֵב לִקַּח שְׂרָרָה זוֹ, קַל וָחֹמֶר בִּמְקוֹם אָבִיו.