כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ב · פסוק ב
וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. שֶׁנִּתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת אוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א ד) ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״. וּמִטַּעַם זֶה הִצְפִּינָה אוֹתוֹ, כִּי יָרְאָה שֶׁמָּא יִרְאוּ הַמִּצְרִים הָאוֹר הַהוּא, וְעַל יְדֵי הָאוֹר יִרְאוּ גַּם אֶת הַיֶּלֶד, וּלְכָךְ הִצְפִּינָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַיְלָדִים. וְעוֹד, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בְּיִתְרוֹן הָאוֹר כִּי הוּא הַגּוֹאֵל הַמּוֹצִיאָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְאוּלַי חָשְׁבָה שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא הָאוֹר עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּלְמַד מִמֶּנּוּ לְהַצְפִּינוֹ, כְּמוֹ הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְנַז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
וּמִסְפַּר שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. רֶמֶז שֶׁאוֹר הַתּוֹרָה הָיָה גָּנוּז עַד הַיֶּרַח הַשְּׁלִישִׁי הוּא סִיוָן, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִפָּסוּק ״יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה״ (משלי ב ז), לְפִיכָךְ ״לֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ״. וְעַיֵּן עוֹד לְקַמָּן (שמות ג:ה) בְּפָסוּק ״שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ״, שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מְשֻׁלָּל מִן הַחָמְרִיּוּת מִכֹּל וָכֹל וְהָיָה מֵאִיר מִכָּל שְׁנֵי חֲלָקָיו, וְהָיָה הַבַּיִת הָאֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ מָלֵא אוֹרָה, וְנֵס זֶה יוֹכִיחַ עַל מַהוּתוֹ לֶעָתִיד. וְנִרְאֶה שֶׁעַל מְצִיאוּת אוֹר זֶה שֶׁנּוֹלַד עִמּוֹ כְּתִיב ״וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד״, מַהוּ ״וַתִּרְאֵהוּ״? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב:) שֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, וּשְׁכִינָה מָאן דְּכַר שְׁמַהּ? אֶלָּא ״וַתִּרְאֵהוּ״ קָאֵי עַל מְצִיאַת הָאוֹרָה אֲשֶׁר הִזְכִּיר לְפָנִים בְּאָמְרוֹ ״כִּי טוֹב הוּא״, וְאוֹתוֹ אוֹר רָאֲתָה עִם הַיֶּלֶד, כִּי ״אֶת״ מְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם ״עִם״, וּבָזֶה הָיָה נִרְאֶה כְּנַעַר גָּדוֹל, כִּי נִתְחַבְּרוּ יַחַד הַיֶּלֶד וְהָאוֹר, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וַתִּרְאֵהוּ״ – רְצוֹנוֹ לוֹמַר הָאוֹר, אֶת הַיֶּלֶד, עִם הַיֶּלֶד.