כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק א · פסוק ה
וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ. קָרָא לְשִׁבְעִים נְפָשׁוֹת נֶפֶשׁ אֶחָד, לִרְמֹז שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם לָשׁוֹן הָרָע וְדֵלָטוֹרִין, כְּאִישׁ אֶחָד שֶׁלִּבָּא לְפוּמָּא לָא גָּלֵי, כָּךְ הָיָה הַדָּבָר פָּקוּד אֶצְלָם כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאוּלַי שֶׁגַּם מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב״, לוֹמַר לְךָ מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף אֶצְלָם הָיָה הַדָּבָר בַּסֵּתֶר.