אור ברסלב
כלי יקר על ויקרא פרק כה › פסוק ג

כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כה · פסוק ג

פסוק ב

שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְגוֹ׳. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁזּוֹ הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ חֵילָהּ אַף אִם יִזְרַע שֵׁשׁ שָׁנִים רְצוּפִים וְלֹא יַעֲשֶׂה שָׁנָה בּוּר אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים זֶרַע. וְעַל צַד הַשָּׂכָר אָמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם״, כִּי בֶּאֱמֶת אֲנִי הַנּוֹתֵן לְךָ הָאָרֶץ וְלֹא בְּחֵילְךָ יָרַשְׁתָּ אָרֶץ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא תִּטְעֶה לוֹמַר שֶׁלְּךָ הָאָרֶץ, עַל כֵּן אֲנִי מְצַוְּךָ ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳״, לֹא לְשֵׁם תּוֹסֶפֶת כֹּחַ בָּאָרֶץ כִּי אִם לְשֵׁם ה׳, לְגַלּוֹת כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל הַשָּׂדֶה. וּבִזְכוּת שֶׁתִּשְׁבּוֹת לְשֵׁם ה׳ תִּזְכֶּה לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְגוֹ׳ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ״, לְאַפּוֹקֵי אִם לֹא תִשְׁבּוֹת לְשֵׁם ה׳ אָז תִּתְחַיֵּב גָּלוּת וְלֹא תִזְרַע אֲפִלּוּ בְּשֵׁשׁ שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁתִּזְרָעֶהָ מִכָּל מָקוֹם יָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעֲךָ וְלֹא תֶאֱסֹף תְּבוּאָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ו ג): ״וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וַיַּשְׁחִיתוּ״, וּכְתִיב (דברים כח לח): ״זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף״. וְאָמַר ״שָׂדֶךָ״ לְמַעֵט שָׂדֶה שֶׁל אֲחֵרִים, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא תִּשְׁבּוֹת אֲזַי תֵּלֵךְ בַּגּוֹלָה וְתִהְיֶה עֶבֶד לָאֻמּוֹת וְתִזְרַע שָׂדֶה שֶׁלָּהֶם וְלֹא שָׂדְךָ, אֲבָל בִּזְכוּת הַשְּׁמִיטָה תִּזְרַע שָׂדְךָ וְכַרְמְךָ. וְעוֹד הִזְכִּיר ״שָׂדֶךָ״ לְמַעֵט שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה שֶׁבּוֹ אֵין הַשָּׂדֶה שָׂדְךָ כִּי אִם הֶפְקֵר לַכֹּל, כִּי מֵאַחַר שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ אַתָּה מוֹדֶה כִּי לַה׳ הָאָרֶץ, אִם כֵּן רָאוּי שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִמֶּנָּה בְּשָׁנָה זוֹ עֲנִיֵּי עַמּוֹ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ יִתְרוֹן עֲלֵיהֶם. וְאָמַר בִּזְכוּת ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳״ תִּזְכֶּה שֶׁשֵּׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, אֲבָל אִם תִּרְצֶה לְהַחֲזִיק בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית כְּבַעַל הַבַּיִת אָז תָּבֹא לִידֵי עֲנִיּוּת, שֶׁתִּמְכֹּר הַשָּׂדֶה וְלֹא יִהְיֶה שָׂדְךָ כִּי אִם שֶׁל אֲחֵרִים, כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ (תנחומא בהר א) הַדּוֹרֵשׁ סְמִיכוּת פָּרָשִׁיּוֹת ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ״ לְעוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁסּוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי עֹנִי וְלִמְכֹּר בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ. וְזֶהוּ דּוֹמֶה לְמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ו:): כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה כַּלֵֵּה לִבְהֶמְתְּךָ בַּבַּיִת, כִּי כָל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת אָז בִּזְכוּת הַצְּדָקָה יִהְיֶה גַּם לִבְהֶמְתְּךָ, אֲבָל אִם תַּחֲזִיק בָּהּ כְּבַעַל הַבַּיִת לְבִלְתִּי נְתוֹן לַחַיָּה בַּשָּׂדֶה אָז תִּכְלֶה הַפְּרוּטָה מִן הַכִּיס שֶׁגַּם לְךָ לֹא יִהְיֶה.

וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳ שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע״ וְגוֹ׳, הִקְדִּים הַשָּׂדֶה אֶל הַזְּרִיעָה לוֹמַר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה לוֹמַר שֶׁהַשָּׂדֶה שָׂדְךָ וְלֹא שֶׁל ה׳, עַל כֵּן אֲנִי מְצַוְּךָ שֶׁלֹּא תִזְרַע כִּי בְּזֹאת תֵּדַע כִּי שֶׁל ה׳ הִיא וְלֹא שֶׁלְּךָ. ״וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ״ שֶׁהִפְרַשְׁתָּ לְךָ וְלֹא רָצִיתָ לִתֵּן מִמֶּנּוּ לַאֲחֵרִים בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ כִּי הַכֶּרֶם כַּרְמְךָ, עַל כֵּן אֲנִי מְצַוְּךָ ״לֹא תִבְצֹר״, כִּי בְּזֹאת תֵּדַע שֶׁאֵין נָכוֹן שֶׁתִּנְזוֹר וְתַפְרִישׁ אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵהֶם אֶלָּא יַד כֻּלָּם יִהְיֶה שָׁוָה בָהּ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה׳ הָאָרֶץ וּבְיָדוֹ לִנְזוֹר לְתִתָּהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ. וְזֶה טַעַם הַיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (כה כג): ״וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתֻת״, כִּי אֵין הָאָדָם יָכוֹל לִמְכֹּר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי לַה׳ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וְהוּא נְתָנָהּ אֶל הָאָדָם זְמַן חֲמִשִּׁים שָׁנָה הַקְּצוּבִים לִסְתָם אָדָם בֵּינוֹנִי מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף אַחַר קִנְיְנֵי הַזְּמַן עַד הֱיוֹתוֹ בֶּן שִׁבְעִים, עַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר נַחֲלָה כִּי אִם עַל חֲמִשִּׁים שָׁנָה לֹא יוֹתֵר.

תוכן העניינים

כלי יקר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה