כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כג · פסוק כד
שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ר״ה כט:): כְּתִיב (במדבר כט א) ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״, וּכְתִיב ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה״, הָא בְּחוֹל הָא בְּשַׁבָּת, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״. וְדַוְקָא בַּגְּבוּלִין יֵשׁ חִלּוּק בֵּין שַׁבָּת לְחוֹל, אֲבָל לֹא בַּמִּקְדָּשׁ, וּרְאָיָה לַדָּבָר מִדִּכְתִיב פָּרָשַׁת פִּינְחָס: ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה״ וְגוֹ׳, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִין, וְהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁשַּׁבָּת דְּחוּיָה אֵצֶל הַקָּרְבָּנוֹת, וְאָז תִּדָּחֶה גַּם מִפְּנֵי הַשּׁוֹפָר. אֲבָל כָּאן נֶאֱמַר ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם״ וְגוֹ׳, מִדְּהִרְחִיק מַאֲמַר ״וְהִקְרַבְתֶּם״ וְסָמִיךְ לְ״זִכְרוֹן תְּרוּעָה״ צִוּוּי אִסּוּר מְלָאכָה, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבַּגְּבוּלִין הוּא מְדַבֵּר, שֶׁשָּׁם נוֹהֵג אִסּוּר מְלָאכָה לְבַד וְאֵין שָׁם קָרְבָּן. וְנוּכַל לוֹמַר עוֹד שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין ״וַעֲשִׂיתֶם״ לִ״וְהִקְרַבְתֶּם״ כִּי עֲשִׂיָּה הַיְנוּ בְּפוֹעַל מַמָּשׁ וְהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל הַקְרָבָה נוֹפֵל גַּם עַל זִכְרוֹן הַקָּרְבָּנוֹת בַּתְּפִלָּה, כִּי עַל יְדֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים אֶל ה׳ וְהַיְנוּ בַּגְּבוּלִין.