אור ברסלב
כלי יקר על ויקרא פרק כא › פסוק יז

כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כא · פסוק יז

פסוק ה

אִישׁ מִזַּרְעֲךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם. כָּאן אָמַר ״בוֹ מוּם״, וּלְמַטָּה הָפַךְ וְאָמַר ״מוּם בּוֹ״, וְכָאן אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה״ – לְהַבָּא מַשְׁמָע, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם״ – בַּהֹוֶה מַשְׁמָע. וּמַהוּ שֶׁנָּתַן טַעַם לַדָּבָר בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ וְאָמַר: ״כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרַב״. וּמַה שֶּׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י: אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְרַב, כְּמוֹ ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״, אֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא.

עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַקַּדְמוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בַּחָכְמוֹת, הָיוּ יוֹדְעִין בְּכָל מוּם שֶׁנִּתְהַוָּה בְּאָדָם טֶרֶם הֱיוֹתוֹ, מִצַּד אֵיזוֹ עָוֹן שֶׁרָאוּ בּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם יָדְעוּ שֶׁהוּא מְקַבֵּל שׁוֹחַד, יָדְעוּ בּוֹ שֶׁסּוֹפוֹ בָּא לִידֵי עִוָּרוֹן. וְאִם רָאוּ בּוֹ רֶגֶל גַּאֲוָה, יָדְעוּ בּוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שֶׁבֶר רֶגֶל. וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ, שֶׁהִכִּירוּ בְּמַרְאֵה פָּנָיו אֵיזוֹ תְּכוּנָה רָעָה שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ הַפּוֹגֶמֶת אֵיזוֹ אֵבֶר יָדוּעַ, וְסוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי מוּם נִגְלֶה, וְרָאוּי לְגָאֳלוֹ מִן הַכְּהֻנָּה עַל שֵׁם סוֹפוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִישׁ אִישׁ מִזַּרְעֲךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״, שֶׁהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה שֶׁלְּסוֹף יִהְיֶה בּוֹ מוּם, כִּי מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁלְּסוֹף יָבוֹא לִידֵי מוּם זֶה שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ, הֲרֵי הוּא נִפְסָל עַל שֵׁם סוֹפוֹ. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר, ״כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם״ וְגוֹ׳, אֵי אַתָּה מוֹדֶה אִם הַמּוּם כְּבָר יֵשׁ בּוֹ, וַדַּאי אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְרַב מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א ח), עַל כֵּן גַּם זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בּוֹ מוּם לְהַבָּא רָאוּי שֶׁיִּתְגָּאֵל מִן הַכְּהֻנָּה. וּמִטַּעַם זֶה לֹא אָמַר בִּנְתִינַת טַעַם לְשׁוֹן ״יִהְיֶה״. וְכָל זֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בְּמוּמוֹ, שֶׁהֲרֵי מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ מְצִיאַת הַמּוּם, כִּי בְּמַעֲשָׂיו פָּגַם אֶחָד מֵאֵבָרָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ ״בּוֹ מוּם״, שֶׁקָּדְמָה מְצִיאָתוֹ לִמְצִיאַת הַמּוּם, כִּי מִלַּת ״בּוֹ״ מְדַבֵּר בִּמְצִיאַת הָאָדָם שֶׁקָּדְמָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בּוֹ הַמּוּם.

וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ אִם נוֹלַד בְּמוּמוֹ אִם הַמּוּם מְעַכֵּב אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁמָּא דַּוְקָא זֶה שֶׁתַּרְוַיְיהוּ אִתְנְהוּ בֵּיהּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּגָם בְּנִשְׁמָתוֹ וּבְגוּפוֹ, רָאוּי שֶׁיִּתְגָּאֵל מִן הַכְּהֻנָּה לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה׳, אֲבָל הַנּוֹלָד בְּמוּמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם בְּנִשְׁמָתוֹ זוּלַת בְּגוּפוֹ לְבַד, שֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. קָא מַשְׁמַע לָן לְמַטָּה: ״מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו״ וְגוֹ׳, וְזֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁקָּדְמָה מְצִיאַת הַמּוּם לִמְצִיאָתוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם. וְזֶה בֵּאוּרוֹ: ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה׳״, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר לְמַעְלָה ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״ וְגוֹ׳, מִכָּל מָקוֹם לֹא הִזְכִּיר שָׁם כִּי אִם ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דַּוְקָא לֶחֶם אֱלֹהָיו כִּמְנָחוֹת וְלֶחֶם הַפָּנִים, אֲבָל שְׁאָר אִשֵּׁי ה׳ מֻתָּר לְהַקְרִיב, קָא מַשְׁמַע לָן ״לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה׳״, לְהַשְׁווֹת כָּל הָאִשִּׁים בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם. וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דַּוְקָא בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם, אֲבָל לֹא בְּמִי שֶׁמּוּם בּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן ״מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב״. וְנָקַט ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״, לֹא שֶׁבָּא לְמַעֵט הָאִשִּׁים, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוּשְׁווּ כָּל הָאִשִּׁים בְּמִי שֶׁבּוֹ מוּם, וְהוּא הַדִּין בְּמִי שֶׁמּוּם בּוֹ. וְלֹא נָקַט ״לֶחֶם אֱלֹהָיו״ כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר אַחַר כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ לֶחֶם אֱלֹהָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה יְתֵרָה יוֹתֵר מִן הָעוֹלִים לָאִשִּׁים, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִיָּד: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״, וְכָל שֶׁכֵּן מִן הָאִשִּׁים. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״, אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ לְזָר, כְּמוֹ מְנָחוֹת שֶׁל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאָכַל מֹשֶׁה, וְכֵן מַשְׁמָע בַּיַּלְקוּט סוֹף פָּרָשַׁת צַו (ח תקיח). וּבְדֶרֶךְ זֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר גַּם בַּבְּהֵמוֹת פַּעַם ״מוּם בּוֹ״ וּפַעַם ״בּוֹ מוּם״, לְפִי שֶׁכָּל מוּמִים פּוֹסְלִים בַּבְּהֵמָה, בֵּין שֶׁנּוֹלְדָה בְּמוּמָהּ בֵּין שֶׁנּוֹלַד מוּמָהּ בָּהּ.

תוכן העניינים

כלי יקר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה