כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יט · פסוק יא
לֹא תִּגְנֹבוּ וְגוֹ׳. בְּגוֹנֵב מָמוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר״, לוֹמַר שֶׁאִם גָּנַבְתָּ סוֹפְךָ לְכַחֵשׁ, וְאִם כִּחַשְׁתָּ סוֹפְךָ לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. וַהֲרֵי אֵין נִשְׁבָּעִין עַל כְּפִירַת קַרְקָעוֹת וַעֲבָדִים, אֶלָּא וַדַּאי בְּגוֹנֵב מָמוֹן הוּא מְדַבֵּר. וּלְכָךְ הִזְכִּיר לְשׁוֹן רַבִּים לְהַזְהִיר גַּם אֶת הַחוֹלֵק עִם הַגַּנָּב, כִּי גַּם הוּא שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, כִּי סְתָם מָמוֹן יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי חֲלֻקָּה. אֲבָל גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִסְתָּמָא אֵין בּוֹ כְּדֵי חֲלֻקָּה, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לִמְכּוֹר, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא קוֹנִים. עַל כֵּן עַל הָרֹב שֶׁאֵין שְׁנַיִם מִשְׁתַּתְּפִים בִּגְנֵבַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, עַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (שמות כ יג): ״לֹא תִּגְנֹב״. וְכֵן ״לֹא תַעֲשֹׁק״ מְדַבֵּר בְּהַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל, וְאֵין שְׁנַיִם שׂוֹכְרִים פּוֹעֵל אֶחָד בְּשֻׁתָּפוּת, לְכָךְ נֶאֱמַר ״לֹא תַעֲשֹׁק״ לְשׁוֹן יָחִיד. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל״, וְאֵצֶל הַגַּנָּב לֹא הִזְכִּיר ״רֵעֲךָ״, לְפִי שֶׁכָּל גַּנָּב גּוֹנֵב גַּם דַּעַת עֶלְיוֹנָה וְעוֹשֶׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה כִּבְיָכוֹל, וְאִם כֵּן לֹא מֵרֵעֵהוּ לְבַד הוּא גּוֹנֵב. אֲבָל הַגַּזְלָן אֵינוֹ עוֹשֵׁק כִּי אִם לְרֵעֵהוּ.