אור ברסלב
כלי יקר על ויקרא פרק יב › פסוק ב

כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יב · פסוק ב

פרק יב

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא): אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת זָכָר. וְהַמְפָרְשִׁים כָּתְבוּ שֶׁזֶּה עִנְיָן טִבְעִי. וְקָשֶׁה לִי, מַה צֹּרֶךְ בְּהוֹדָעַת עִנְיָן זֶה בְּפָרָשָׁה זוֹ הַמְדַבֶּרֶת מִטֻּמְאַת יוֹלֶדֶת שִׁבְעָה לְזָכָר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לִנְקֵבָה. וְעוֹד מַה עִנְיָן מִצְוַת הַמִּילָה לְכָאן, אַף עַל פִּי שֶׁנּוּכַל לוֹמַר שֶׁרָצָה לָתֵת טַעַם לָמָּה נִתְּנָה הַמִּילָה בַּשְּׁמִינִי, וְהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ עֲצֵבִים (שם לא;), שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ טֻמְאַת שִׁבְעָה. מִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לְיַשֵּׁב כָּל הַקֻּשְׁיוֹת בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ בְּדֶרֶךְ טֶבַע מִן חֵטְא הַקָּדוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ״, כִּי הַחֵטְא הַקָּדוּם שֶׁל חַוָּה הוּא מָקוֹר נִפְתָּח לְדָמִים טְמֵאִים אֵלּוּ לְחַטָּאת וּלְנִדָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵרוּבִין פֶּרֶק הַמּוֹצֵא תְּפִלִּין (ק:): אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: ״הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ״, אֵלּוּ שְׁנֵי טִפֵּי דָמִים, דַּם נִדָּה וְדַם בְּתוּלִים כוּ׳. וְכֵן מַשְׁמַע בַּיְּרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (הל׳ ו) שֶׁחֵטְא שֶׁל חַוָּה הוּא מָקוֹר לְדַם נִדָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ״, כִּי כָל הַנָּשִׁים צְרִיכִין טָהֳרָה עַל חֵטְא רִאשׁוֹן אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִתְפַּשְּׁטָה הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָא בָּעוֹלָם, וְגָרַם לְכָל הַנּוֹלָדִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, כִּי אִלּוּ לֹא חָטָא הָאָדָם הָיָה כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים לְמַעְלָה מִן מַעֲרֶכֶת שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּבְחֶטְאוֹ הוּסַר מִמֶּנּוּ הָרוּחָנִיּוּת וְנָפַל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַמַּעֲרֶכֶת, אֲשֶׁר מִצִּדָּם נִמְשְׁכָה הַטֻּמְאָה לָאָדָם, כִּי כָל דָּבָר גַּשְׁמִי נוֹפֵל תַּחַת מִסְפַּר שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וְשִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְכָל שְׁמִינִי רוּחָנִי כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת שְׁמִינִי (ט א).

וְזֶה טַעַם טֻמְאַת שִׁבְעָה לַיּוֹלֶדֶת כִּי כָל זֶה נִמְשָׁךְ לָהּ מִן הַחֵטְא הַקָּדוּם, וּמִמֶּנָּה נִתְפַּשְּׁטָה הַטֻּמְאָה בַּזָּכָר הַנּוֹלָד, לְפִי שֶׁאִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, וְאִם כֵּן זֶרַע הָאִשָּׁה עִקָּר בַּזָּכָר הַנּוֹלָד, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין בּוֹ לְזֶרַע הָאָב כִּי טָפֵל הוּא לְזֶרַע הָאִשָּׁה. וּלְפִי זֶה הוּשְׁפַּע גַּם עַל הַזָּכָר הַנּוֹלָד מֵאִמּוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַיְינוּ הָעָרְלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טֻמְאָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים צב): הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר. עַל כֵּן דַּוְקָא בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל הַנּוֹלָד, כִּי כְּטָהֳרַת אִמּוֹ כָּךְ טָהֳרַת הַנּוֹלָד מִמֶּנָּה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא טֻמְאַת שִׁבְעָה כְּמוֹ אִמּוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְטָהֳרָתָם בַּשְּׁמִינִי שֶׁהוּא רוּחָנִי. אֲבָל הַנְּקֵבָה שֶׁזֶּרַע הָאִישׁ עִקָּר בָּהּ, שֶׁהֲרֵי אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַזָּכָר שׁוּם טֻמְאַת שִׁבְעָה כִּי דַּוְקָא עַל חַוָּה הִטִּיל הַנָּחָשׁ זֻהֲמָא וְלֹא עַל אָדָם, כָּךְ אֵין לַנְּקֵבָה הַנּוֹלֶדֶת שׁוּם טֻמְאָה. וְזֶה טוֹב לְהָשִׁיב לַמִּינִים הָאוֹמְרִים אִם הַזָּכָר יְתֻקַּן בַּהֲסָרַת הָעָרְלָה, נְקֵבָה בַּמֶּה תִּטְהָר.

וְטַעַם לְטֻמְאַת שְׁבוּעַיִם לָאִשָּׁה עַצְמָהּ בְּלֵידַת נְקֵבָה, דִּין הוּא שֶׁתִּהְיֶה לָאִשָּׁה טֻמְאַת פִּי שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי נְקֵבוֹת, כִּי כָל נְקֵבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נִמְשָׁךְ לָהּ טֻמְאַת שִׁבְעָה מִן חֵטְא הַקָּדוּם עַל כָּל הַנְּקֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַל כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁתִּטְמָא אַרְבָּעָה עָשָׂר יָמִים, שִׁבְעָה שֶׁל עַצְמָהּ וְעוֹד שִׁבְעָה שֶׁל בִּתָּהּ, כִּי הוֹסִיפָה בָּעוֹלָם טֻמְאָה עַל טֻמְאָתָהּ. וּמִזֶּה הַטַּעַם יְצִירַת הַזָּכָר לְאַרְבָּעִ‏ים יוֹם וְשֶׁל נְקֵבָה לִשְׁמוֹנִים יוֹם, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַזֶּרַע חַם בְּיוֹתֵר, אָז הוּא מְמַהֵר לְהִתְבַּשֵּׁל בְּיוֹתֵר וְלִהְיוֹת עֻבָּר בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה. וְיָדוּעַ שֶׁזֶּרַע הָאִשָּׁה חַם יוֹתֵר מִן זֶרַע הָאִישׁ, כִּי אִשָּׁה מַזְרַעַת אֹדֶם שֶׁבּוֹ, וְכָל אֹדֶם נוֹטֶה עַל הַחֹם בְּיוֹתֵר, וְאָבִיו מַזְרִיעַ לֹבֶן שֶׁבּוֹ, וְכָל לֹבֶן נוֹטֶה עַל הַקְּרִירוּת בְּיוֹתֵר, וְדָם וָשֶׁלֶג יוֹכִיחַ, וְאֵשׁ וּמַיִם. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר (בראשית ג טז): ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״, וְרז״ל אָמְרוּ (כתובות פו.): יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא, הָאִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּאִשָּׁה יוֹתֵר חֹם טִבְעִי הַנּוֹטֶה עַל הַתְּשׁוּקָה. לְפִיכָךְ הַזָּכָר הַנּוֹלָד מִזֶּרַע הָאִשָּׁה שֶׁהוּא חַם בְּיוֹתֵר, נִגְמְרָה יְצִירָתוֹ מְהֵרָה תּוֹךְ אַרְבָּעִ‏ים יוֹם, אֲבָל הַנְּקֵבָה נוֹלֶדֶת מִזֶּרַע הָאִישׁ שֶׁהוּא קַר וְאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה, עַל כֵּן לֹא נִגְמְרָה יְצִירַת הַנְּקֵבָה כִּי אִם לִשְׁמוֹנִים יוֹם, וְזֶהוּ טַעַם טֻמְאַת אַרְבָּעִ‏ים לְזָכָר וּשְׁמוֹנִים לִנְקֵבָה. אָמְנָם לְדַעַת רז״ל שֶׁבֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה יְצִירַת כֻּלָּם לְאַרְבָּעִ‏ים יוֹם, וְהַטַּעַם הוּא לְאַרְבָּעִ‏ים וּשְׁמוֹנִים לְפִי שֶׁכָּל נְקֵבָה קָרָה וְלַחָה, עַל כֵּן צְרִיכָה אִמָּהּ זְמַן רַב לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָהּ מִן רֹב הַלֵּחוֹת הַמֻּטְבָּעוֹת בָּהּ מִן הַנְּקֵבָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזָכָר.

תוכן העניינים

כלי יקר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה