כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יא · פסוק מד
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד) הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, הַבָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵין מְסַיְּעִין לוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר אֵצֶל הַבָּא לִטַּהֵר ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״, דֶּרֶךְ הוֹדָעָה, לוֹמַר שֶׁאִם תַּתְחִילוּ לְהִתְקַדֵּשׁ מִלְּמַטָּה, אָז וַדַּאי ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״, כִּי אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם מִלְּמַעְלָה וּמְסַיֵּעַ לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים כָּמוֹנִי, ״כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״. אֲבָל אֵצֶל הַבָּא לִטַּמֵּא אָמַר ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״, וְלֹא אָמַר ״וִהְיִיתֶם טְמֵאִים״, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִלְּתָא דִּפְסִיקָא, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם מַתְחִיל בְּקַלְקָלָה, מִכָּל מָקוֹם שֶׁמָּא לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו אַחַר שֶׁאֵין מְסַיְּעִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא פּוֹתְחִין לוֹ, כִּי הַפֶּתַח פָּתוּחַ לוֹ וְאֵין סוֹגֵר בַּעֲדוֹ. וְעַל צַד הָרֶמֶז אָמַר ״וְנִטְמֵתֶם״ חָסֵר אָלֶ״ף, לוֹמַר לְךָ שֶׁיְּחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא סָר מִמֶּנּוּ, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּטֻמְאָתוֹ, וּמַעֲשָׂיו יְרַחֲקוּהוּ.