כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ו · פסוק ב
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר. אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. אֵין זֵרוּז כִּי אִם בִּמְקוֹם עַצְלָה, וּכְתִיב (משלי יט טו) ״עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה״, וּכְתִיב (שם ו ט) ״עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב״. וְכָאן הוּא מְצַוֶּה שֶׁיִּתְעַסֵּק בִּיקִידַת אֵשׁ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמִּצַּד הָעַצְלָה הַמְּצוּיָה בָּאָדָם יָבֹא לִידֵי תַּרְדֵּמָה וִיקַלְקֵל הַקָּרְבָּן, עַל כֵּן הוּא צָרִיךְ זֵרוּז. וְדוּגְמָא לָזֶה פֵּרֵשׁ הָרְאֵ״ם בְּעִנְיַן חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁאִכָּא צַעַר טוּבָא בִּיקִידַת הָאֵשׁ כָּל הַלַּיְלָה יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ שֶׁל חֶסְרוֹן כִּיס. וּמִכָּאן לָמְדוּ רז״ל (שבת כ.) לוֹמַר שֶׁסְּתָם כֹּהֲנִים זְרִיזִים הֵם, כִּי הַכָּתוּב זֵרְזָם בְּאָמְרוֹ ״צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר״ לְדוֹרוֹת, שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ מְזֹרָזִים בָּעֲבוֹדָה וְיַעֲבִירוּ שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּיהֶם, וְיִתְעַסְּקוּ בָּעֲבוֹדָה כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר.
וּבְעִנְיַן חֶסְרוֹן כִּיס הָאָמוּר כָּאן רַבּוּ הַדֵּעוֹת, וְאוֹסִיף לֶקַח טוֹב מִשֶּׁלִּי. לְפִי שֶׁהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וּמָצִינוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (תרומות ח סוף הלכה ד) מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּאֲבַד לֵיהּ כִּיסִיתֵיהּ וּבְעוּן מִנֵּיהּ אוֹרַיְיתָא וְלָא יְדַע, אָמְרִין לֵיהּ וְכִי מִפְּנֵי דְּאָבְדָה כִּיסִיתָךְ אָבְדָה דַּעְתָּךְ, אָמַר לְהוּ דַּעְתָּא בְּלִבָּא תַּלְיָא וְלִבָּא בְּכִיסָא תַּלְיָא. מִכָּאן רְאָיָה שֶׁחֶסְרוֹן כִּיס יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד לֵב מַתָּנָה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אֱלֹהִים לַחְשׁוֹב בַּחֲרוֹשֶׁת עֵץ חַיִּים, וְהִשִּׁיאוֹ לִבּוֹ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר בַּעֲבֵרָה. וְאִם לֹא עָשָׂה הַכֹּהֵן קׇרְבָּן זֶה כַּמִּשְׁפָּט צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אַחֵר, וְהָרִאשׁוֹן בָּטֵל וְאָבַד, כָּךְ פֵּרֵשׁ בַּחִזְקוּנִי. וְעַל יְדֵי חֶסְרוֹן כִּיס זֶה יֹאבַד דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ וְיָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבֵרָה, וְאָז לֹא יִהְיֶה גַּם הַקׇּרְבָּן הַשֵּׁנִי כַּפָּרָה עַל הַהִרְהוּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, וְאֵיךְ יְכַפֵּר עַל הַהִרְהוּר וַהֲרֵי הַקׇּרְבָּן מוֹסִיף לוֹ הִרְהוּר עֲבֵרָה עַל יְדֵי חֶסְרוֹן כִּיס. לְפִיכָךְ הַכֹּהֵן צָרִיךְ זֵרוּז בְּיוֹתֵר בְּקׇרְבַּן הָעוֹלָה דַּוְקָא.
דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁכָּל פָּרָשָׁה זוֹ צִוּוּי אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר לְדוֹרוֹת, לְלַמְּדָם זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה וְתוֹרַת הַחַטָּאת, וְכֵן כָּל תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת. וְהַלִּמּוּד מִסְתָּמָא הוּא בְּחִנָּם, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לז) מָה אֲנִי בְּחִנָּם, אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. וְעוֹד שֶׁהַכֹּהֲנִים מִסְתָּמָא אֵינָן עֲשִׁירִים, כִּי אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, וַאֲרוּחָתוֹ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִן שֻׁלְחַן גָּבוֹהַּ. וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס שֶׁבָּהֶם, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יְאַבְּדוּ דַּעְתָּם הַתְּלוּיָה בַּכִּיס. עַל כֵּן בָּא לְזָרְזָם וְאָמַר ״צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר״, הַיְינוּ לֵאמֹר לְדוֹרוֹת וּלְלַמְּדָם זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה, וְכֵן כָּל ״זֹאת תּוֹרַת״ הַנֶּאֱמָרִים בְּכָל הַפָּרָשָׁה. כִּי הַכֹּל תּוֹרַת כֹּהֲנִים הוּא, וְשִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ (מלאכי ב ז). עַל כֵּן בָּא לְזָרְזָם לְחַזֵּק לִבָּם בְּתוֹרַת ה׳ לְלַמְּדָם לְדוֹרוֹת, וְשֶׁלֹּא יִקְרֶה לָהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָה לְרַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁבָּעוּ מִנֵּיהּ אוֹרַיְתָא וְלֹא יָדַע, אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב יא) ״שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה״ וְגוֹ׳, וְכִדְשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לֹא אִשְׁתַּבַּשׁ כָּהֲנֵי (פסחים יז.).
אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו. בְּכָל סֵדֶר וַיִּקְרָא לֹא הֻזְכַּר אַהֲרֹן כִּי אִם בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרִחֲקוֹ הקב״ה בַּעֲבוּר עֲוֹן הָעֵגֶל וּמֹשֶׁה קֵרְבוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמַר: בּוֹר שְׂנוּאָה וּמֵימֶיהָ חֲבִיבִין כו׳ כִּדְאִיתָא בַּיַּלְקוּט (צו תע ט). וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי כָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא מְדַבְּרִים עַל הָרֹב מֵאוֹתָן הַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים עַל הַחֵטְא, וְאִלּוּ לֹא חָטְאוּ בָּעֵגֶל לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְאוֹתָן קָרְבָּנוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז כב) ״כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח״. וְאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים, דַּוְקָא בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל לֹא צִוִּיתִים עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח, אֲבָל אַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל צִוִּיתִים עַל מִשְׁכָּן וְקָרְבָּנוֹת כִּי הָיוּ צְרִיכִין אָז לְכַפָּרוֹת. וּלְפִי שֶׁאַהֲרֹן שֶׁעָשָׂה הָעֵגֶל הָיָה סִבָּה אֶל הַקָּרְבָּנוֹת, עַל כֵּן נִתְרַחֵק מֵעֲשִׂיָּתָם, כִּי אֵין קָטֵגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵגוֹר, עַד שֶׁקֵּרְבוֹ מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמַר: לָעֵצִים חָלַקְתָּ כָּבוֹד בִּשְׁבִיל בְּנֵיהֶם, כְּדִתְנַן (תמיד כט.) ״כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְגֶפֶן״ וְכוּ׳, וְהוּא לְפִי שֶׁמַּקְרִיבִים עַל הַמִּזְבֵּחַ יַיִן וְשֶׁמֶן הַתּוֹלָדוֹת, עַל כֵּן נִצּוֹלוֹ הָעֵצִים שֶׁהֵם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יֻשְׁרְפוּ בַּמַּעֲרָכָה, כָּךְ אַהֲרֹן יִהְיֶה נִצּוֹל בִּשְׁבִיל בָּנָיו, כִּי אָמַר ה׳ לְהַשְׁמִיד כָּל פִּרְיוֹ, וְהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה לַחֲצָאִין, וּבַעֲבוּר הַחֵצִי שֶׁנִּשְׂרְפוּ יָצָא אֲבִיהֶם בְּדִימוֹס. וְהקב״ה הוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה שֶׁכָּךְ יִהְיֶה שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּבָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וְעַל זֶה בָּנָה מֹשֶׁה יְסוֹד תְּפִלָּה זוֹ.
זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה. ״הִוא הָעוֹלָה״ מְיֻתָּר לְגַמְרֵי, וְהִסְכִּימוּ הַמְּפָרְשִׁים לוֹמַר שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, וְעַל זֶה אָמַר ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״, הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת הָעוֹלָה הִוא הָעוֹלָה, זֶהוּ טוֹב כְּמוֹ הַקְרָבַת הָעוֹלָה עַצְמָהּ, וְ״הִיא״ קָרֵינַן, ״הוּא״ מוּסָב עַל סֵפֶר הַתּוֹרָה, כִּי סֵפֶר לְשׁוֹן זָכָר וְתוֹרָה לְשׁוֹן נְקֵבָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״הוּא הָעוֹלָה״ וְקָרֵינַן ״הִיא״.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״הִוא הָעוֹלָה״, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב הוּא אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָה. וְאַל תֹּאמַר שֶׁעֵסֶק הַתּוֹרָה דּוֹמֶה לְהַקְרָבַת עוֹלָה עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת אֵין כָּאן לֹא מוֹקֵד אֵשׁ וְלֹא מִזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״, כִּי אֵשׁ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ דּוֹמָה לְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְהוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁזְּמַן הָעוֹלָה ״כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר״, וְעוֹד שֶׁ״עַד הַבֹּקֶר״ מְיֻתָּר, לְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם עַל צַד הָרֶמֶז, כְּמוֹ שֶׁזְּמַן הָעוֹלָה כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, כָּךְ הַזְּמַן הַמּוּכָן לָזֶה שֶׁהָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה הוּא בִּזְמַן הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשַׁל לַלַּיְלָה, כִּי אָז צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְשַׁלֵּם פָּרִים שִׂפְתוֹתֵיהֶם. וְ״עַד הַבֹּקֶר״ וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי בִּזְמַן שֶׁיַּעֲלֶה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּח ה׳ פָּרִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא יז) ״ה׳ שְׂפָתַי״ וְגוֹ׳, וְאֵימָתַי אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּקַבֵּל נִיב שְׂפָתַי, ״כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה״ (תהלים נא יח). וּלְשׁוֹן ״כִּי״ מוֹרֶה עַל הַזְּמַן, וְרָצָה לוֹמַר כִּי יִהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא תַּחְפֹּץ זֶבַח, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּקַבֵּל אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַי בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, כִּי ע״י הָעֵסֶק בְּתוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת יָבֹא הָאָדָם גַּם כֵּן לִידֵי רוּחַ נִשְׁבָּרָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם יט) ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה״. וּמִדְּקָאָמַר ״לֹא תִּבְזֶה״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁעֵסֶק הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ נִבְחַר לַה׳ יוֹתֵר מִן הָעֵסֶק בְּתוֹרַת עוֹלָה. וּמַה שֶׁאָמַר ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה״, הַיְנוּ דַּוְקָא ״כָּל הַלַּיְלָה״, בַּגָּלוּת כְּשֶׁאֵין זֶבַח וּמִנְחָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (שם כ-כא) ״הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וְגוֹ׳ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים״.
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (ירמיה ז כא) ״עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר״, שֶׁהַנָּבִיא מוֹכִיחָם שֶׁיָּבוֹאוּ בֵּית ה׳ בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, שֶׁהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים, וְאַל תְּסַבְּבוּ חֻרְבַּן הַבַּיִת וּבִטּוּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַל תִּשָּׁעֲנוּ עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּף אַהֲבָה לוֹמַר שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לִפְטֹר עַצְמֵנוּ מִן הַקָּרְבָּנוֹת בְּדִבְרֵי עוֹלָה וָזֶבַח, וְהַיְנוּ שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ, ״כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח״ (שם ז כב), דַּוְקָא עַל הַדְּבָרִים שֶׁל עוֹלָה וָזֶבַח לֹא צִוִּיתִי בְּיוֹם הַגְּאֻלָּה, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי זֶה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַכָּתוּב שֶׁאוֹמֵר ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִוא הָעוֹלָה״ דַּוְקָא ״כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר״ וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי הַבֹּקֶר זְמַן לְקָרְבָּן מַמָּשׁ. וְאָמַר ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״, אִם בִּסְתָם אֵשׁ הוּא מְדַבֵּר, רוֹצֶה לוֹמַר תּוּקַד בּוֹ בָּאָדָם הַמַּקְרִיב הַקָּרְבָּן, כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְּאַפּוֹ מִצַּד הֱיוֹתוֹ נִבְהָל וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו לוֹמַר מַה זֶּה עָשִׂיתִי כִּי הֲרֵעוֹתִי מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי חַיַּי, כִּי הָיִיתִי רָאוּי לְכָל הַדִּינִין הַלָּלוּ, וְנִמְצָא שֶׁאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ פּוֹעֵל בּוֹ וְגוֹרֵם לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְאִם בְּאֵשׁ דָּת הַתּוֹרָה יְדַבֵּר, פָּשׁוּט שֶׁהוּא תּוּקַד בּוֹ מַמָּשׁ, וְשׂוֹרֵף בּוֹ כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְכָל הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבּוֹ.
וְעַל צַד הָרֶמֶז שֶׁהִזְכִּיר חֶשְׁכַת הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשַׁל לַלַּיְלָה, וּבְעֶצֶם הַזְּמַן הַהוּא מִמָּרוֹם שָׁלַח ה׳ אֵשׁ בְּיַעֲקֹב, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן חָס וְשָׁלוֹם מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה, וְאַיֵּה הַבֹּקֶר אֲשֶׁר אָמַר, עַל כֵּן אָמַר שֶׁאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה שׂוֹרֵף וְאֵינוֹ מְכַלֶּה, כִּי אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָל אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה כָּךְ טִבְעוֹ שֶׁשּׂוֹרֵף וְאֵינוֹ מְכַלֶּה, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, וּכְאָמְרוּ רז״ל (חגיגה כז) פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב שֶׁלֹּא הָיָה עָלָיו כִּי אִם כְּעֹבִי דִּינָר זָהָב וְלֹא נִשְׂרַף, קַל וָחֹמֶר אֵלּוּ שֶׁמְּלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. וּמַסִּיק בַּתַּנְחוּמָא (שמות טו) שֶׁאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה כָּךְ טִבְעוֹ, שֶׁשּׂוֹרֵף וְאֵינוֹ מְכַלֶּה, וּרְאָיָה מִן אֵשׁ דִּסְנֶה, כִּי הַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, וְזֶה לִמּוּד נִפְלָא עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ״מִמָּרוֹם שָׁלַח ה׳ אֵשׁ״, לוֹמַר לְךָ אִשָּׁיו מִשּׁוּם חִצָּיו, כִּי חִצָּיו כָּלִים וְיִשְׂרָאֵל אֵינָן כָּלִים, כָּךְ אִשָּׁיו אֲשֶׁר שָׁלַח ה׳, מִמָּרוֹם הוּא וְלֹא יִבְעַר בָּם לְכַלּוֹתָם, אֶלָּא אֵשׁ הַדּוֹמָה לְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ עַד הַבֹּקֶר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ ״כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר״ רֶמֶז לִזְמַן הַגָּלוּת, פֵּרוּשׁ זֶה מֻכְרָח מִן הַמִּדְרָשׁ שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכִּבְּדוֹ אוֹהֲבוֹ בְּחָבִית שֶׁל יַיִן וְכַלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: זוֹ הִיא דּוֹרוֹן?! אָמַר לֵיהּ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְפִי שָׁעָה כִּבַּדְתִּיךָ, אֲבָל כְּשֶׁתִּכָּנֵס לְפָלָטִין אַתָּה יוֹדֵעַ בַּמֶּה אֲנִי מְכַבְּדְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעוֹלָה״ בִּתְמִיהָה, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְפִי שָׁעָה הִקְרַבְתִּי אוֹתָהּ, אֲבָל כְּשֶׁתֵּיטִיב בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל.
וְקָשֶׁה עַל מִדְרָשׁ זֶה, הֵיכָן רָמוּז בַּפָּסוּק תְּשׁוּבָה זוֹ, כִּי הַקֻּשְׁיָא כָּאן וְהַתְּשׁוּבָה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (נא כ-כא). אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה סָמַךְ עַל יִתּוּר ״עַד הַבֹּקֶר״ הַנֶּאֱמָר כָּאן, וְדָרַשׁ שֶׁמֹּשֶׁה הֵשִׁיב לְהקב״ה דַּוְקָא כָּל הַלַּיְלָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה הַנִּמְשָׁל לְלַיְלָה, תְּקַבֵּל זֶה, וְעַד הַבֹּקֶר, לִזְמַן הַגְּאֻלָּה כְּשֶׁיַּעֲלֶה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁתֵּטִיב בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק. וְנָקַט אַגַּב שִׁטְפֵהּ לְשׁוֹן הַפָּסוּק שֶׁבִּתְהִלִּים, אֲבָל כָּל תְּשׁוּבָה זוֹ הוֹצִיא מִן יִתּוּר ״עַד הַבֹּקֶר״. וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא שֶׁהָעוֹלָה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה בָּאָה עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, וְכִי זֶה כִּבּוּד וְדוֹרוֹן, כִּי אֵין כָּבוֹד לַה׳ שֶׁיֶּחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן, כִּי יוֹתֵר הָיָה טוֹב שֶׁלֹּא יֶחֱטָא וְלֹא יָבִיא קָרְבָּן, כִּי קָרְבָּן זֶה אֵינוֹ דּוֹרוֹן כְּלָל אֶלָּא תַּשְׁלוּם הַחֵטְא, וְכִי מְכַבְּדִים אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתַשְׁלוּם חוֹבוֹ?! וְעַל כֵּן הֵבִיא מָשָׁל מִן הַתְּאֵנִים וְיַיִן, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט י) ״כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה״, כִּי בַּמִּדְבָּר הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים וְרָעִים מִתּוֹכָם וּמִבָּרָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בע״ה בְּפָסוּק (במדבר יא ד) ״וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״ ע״ש, וּבָזֶה הִמְשִׁילָם לַעֲנָבִים שֶׁנִּרְאִין יָפִים מִבַּחוּץ וּבְתוֹכָם פְּסֹלֶת וְגַרְעִינִין, וְהַתְּאֵנִים יֵשׁ לָהֶם עֹקֶץ מִבַּחוּץ, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (טז פ) בְּעִנְיַן הַמִּילָה: מָה הַתְּאֵנָה אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת כִּי אִם עֻקְצָהּ כו׳, וְהַיַּיִן הוּא אַחַר הֲסָרַת הַפְּסֹלֶת שֶׁמִּתּוֹכוֹ, וְכַלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים הוּא אַחַר שֶׁחָתְכוּ הָעֻקְצִין, וְהִמְשִׁיל אֲלֵיהֶם הַקָּרְבָּנוֹת הַמְכַפְּרִים בְּעַד חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְהִרְהוּר שֶׁמִּבַּיִת וּמִחוּץ. וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה: כָּל הַלַּיְלָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּעוֹד הֱיוֹת הָאָדָם מְסֻבָּךְ בְּחֶשְׁכַת חָמְרוֹ, אָז אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, דַּוְקָא כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בָּאָרֶץ מְחֻבָּר בַּחֵלֶק הָאַרְצִי הַחָמְרִי שֶׁבּוֹ. אָמְנָם כְּשֶׁיַּעֲלֶה בֹּקֶר הַגְּאֻלָּה, אָז יוּסַר לֵב הָאֶבֶן מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, לֹא עוֹלָה עַל חַטָּאת אֶלָּא שְׁלָמִים וְעוֹלַת נְדָבָה הַבָּאִים דֶּרֶךְ צְדָקָה וְדוֹרוֹן, אָז יַעֲלוּ לְרָצוֹן פָּרִים הַבָּאִים דֶּרֶךְ צְדָקָה וְדוֹרוֹן. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ יְקִידוֹת נִזְכְּרוּ בַּפָּרָשָׁה. וּמהרי״א פֵּרֵשׁ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, כִּי הַתְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד הַתְּמִידִים תִּקְּנוּם: תְּפִלַּת הַשַּׁחַר כְּנֶגֶד תָּמִיד הַשַּׁחַר, וּתְפִלַּת מִנְחָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּתְפִלַּת עַרְבִית כְּנֶגֶד אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁזְּמַנָּם כָּל הַלַּיְלָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר״ כְּנֶגֶד תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְעַל זֶה אָמַר ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, כְּנֶגֶד תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״, זֶהוּ כְּנֶגֶד תְּפִלַּת מִנְחָה, עַד כָּאן תֹּרֶף דְּבָרָיו. וְכִדְמוּת רְאָיָה לִדְבָרָיו שֶׁהַתְּפִלָּה רְמוּזָה בִּלְשׁוֹן יְקִידָה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לט ד) ״בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי״.
וְהִנְנִי מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו לְהָבִיא עַל זֶה רְאָיוֹת בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״, אֵין כָּאן שׁוּם אַזְהָרָה לְלָאו כִּי אִם עֲשֵׂה, וּבַשֵּׁנִי נֶאֱמַר לָאו וַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה״, תּוּקַד בּוֹ – עֲשֵׂה, לֹא תִכְבֶּה – לֹא תַעֲשֶׂה, וּבַשְּׁלִישִׁי נֶאֱמַר גַּם כֵּן לָאו וַעֲשֵׂה, וְהוֹסִיף בּוֹ עִנְיַן הַתְּמִידוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה״. וְכָל זֶה לֹא נִכְתַּב עַל צַד הַקְּרִי כִּי אִם לְכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, וְזֶה לְפִי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת וְאֵינָהּ חוֹבָה, עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר בָּהּ שׁוּם לָאו, וַאֲפִלּוּ הָעֲשֵׂה אֵינוֹ עֲשֵׂה גָּמוּר, כִּי אֵין צִוּוּי אֶל הָאֵשׁ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. וּתְפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה וְאָסוּר לְבַטְּלָהּ, עַל כֵּן הוֹסִיף לָאו דְּ״לֹא תִכְבֶּה״. וּתְפִלַּת הַמִּנְחָה נוֹסָף עַל לָאו דְּ״לֹא תִכְבֶּה״ אָמַר ״אֵשׁ תָּמִיד״, הַמּוֹרֶה עַל הַתְּמִידוּת, שֶׁלֹּא יִבְטַל עַל יְדֵי שׁוּם עֵסֶק בָּעוֹלָם, כִּדְמַסִּיק בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ו:): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה כִּי אִם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה כוּ׳, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אַף בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמא ב) ״תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה ד): ״ה׳ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״. הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁלְּשׁוֹן תָּמִיד וּלְשׁוֹן לְעוֹלָם מוֹרִים עַל הַזְּרִיזוּת וְהַתְּמִידוּת בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן ״אֵשׁ תָּמִיד״, וּלְהַלָּן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם כוּ׳.
אַךְ מַאֲמָר זֶה עֲדַיִן צָרִיךְ לְמוֹדָעִי, כִּי שָׁלשׁ דֵּעוֹת אֵלּוּ לֹא נִזְכְּרוּ כְּסֵדֶר מַדְרֵגָתָן, כִּי הָיָה לוֹ לִקְבֹּעַ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בָּאַחֲרוֹנָה כְּדֵי לְסַדְּרָן דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ: לֹא זוֹ מִנְחָה אֶלָּא גַּם שַׁחֲרִית, וְלֹא זוֹ שַׁחֲרִית אֶלָּא אֲפִלּוּ עַרְבִית. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְדַבְּרִים מִתְּפִלַּת הַמִּנְחָה לְבַד, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מוֹסִיף זְמַן לַמִּנְחָה, כִּדְמַסִּיק בְּטוּר אוֹרַח חַיִּים סִימָן ק״ח עַל הַמְבַטֵּל אֵיזוֹ תְּפִלָּה, אִם יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין לְאַחַר שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, כִּי לְדִבְרֵי בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ תַּשְׁלוּמִין אֲפִלּוּ אִם עָבַר שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, וּלְדִבְרֵי רַבֵּינוּ יוֹנָה אֲפִלּוּ אִם עָבַר יוֹמוֹ כִּדְמַסִּיק בַּבֵּית יוֹסֵף, עַל כֵּן רָאוּ שְׁלשָׁה אֲמוֹרָאִים אֵלּוּ לְדַבֵּר בְּמַעֲלַת תְּהִלַּת תְּפִלַּת מִנְחָה, כִּי רַבִּי חֶלְבּוֹ אוֹמֵר: לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּתְפִלַּת מִנְחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵשׁ תָּמִיד״, שֶׁלֹּא יְבַטְּלֶהָ בְּשׁוּם עֵסֶק בָּעוֹלָם.
רַבִּי יוֹחָנָן מוֹסִיף לִתֵּן זְמַן לַמִּנְחָה, אַף אִם נֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה, מִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר לְשַׁלֵּם הַתְּפִלָּה בְּעַרְבִית הַסְּמוּכָה לָהּ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: אַף בִּתְפִלַּת עַרְבִית, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה אַף בְּעַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב״, וְקָשֶׁה לָמָּה קָרָא לְעַרְבִית מִנְחָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמְּדַבֵּר בְּמִי שֶׁשָּׁכַח לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם, מִתְּחִלָּה עַרְבִית וְהַשְּׁנִיָּה לְתַשְׁלוּמֵי מִנְחָה, לְכָךְ נֶאֱמַר עַל תְּפִלַּת עַרְבִית ״תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ״, זוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית הַבָּאָה בִּשְׁעַת הַקְרָבַת הַקְּטֹרֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת הַעֲלָאַת הַנֵּרוֹת, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל אַחַת לַמִּנְחָה, הוּא שֶׁקְּרָאָהּ ״מִנְחַת עָרֶב״.
וְרַב נַחְמָן הוֹסִיף לוֹמַר עוֹד אַף בְּשַׁחֲרִית, רָצָה לוֹמַר אַף בְּשַׁחֲרִית יֵשׁ תַּשְׁלוּמִין לְמִנְחָה אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת וְעָבַר גַּם יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״, וְקָשֶׁה, בֹּקֶר בֹּקֶר לָמָּה לִּי, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁמְּדַבֵּר בְּמִי שֶׁשָּׁכַח עַרְבִית שֶׁמִּתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי עַרְבִית רְשׁוּת, וְהַדָּבָר שֶׁהוּא רְשׁוּת אֵינוֹ צָרִיךְ תַּשְׁלוּמִין. וְעוֹד מִדְּקָאָמַר ״אֶעֱרָךְ לְךָ״ וַדַּאי בֹּקֶר זֶה מְדַבֵּר בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ויקרא ו ז) ״הַקְרֵב אוֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳״, מַה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּשׁוּם אַחַת מֵהֶם, וְ״לִפְנֵי ה׳״ הָאָמוּר כָּאן הַיְנוּ ״לְךָ״ הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי תְּפִלָּה זוֹ קְרוֹבָה אֶל ה׳ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּמִכָּאן לָמַד לוֹמַר שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁשָּׁכַח מִנְחָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אֲפִלּוּ בְּעַרְבִית, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר שְׁתַּיִם, רִאשׁוֹנָה תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָמַר: ״ה׳ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי״, וְהַשְּׁנִיָּה לְתַשְׁלוּמֵי מִנְחָה, וְעָלֶיהָ אָמַר: ״בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה״ שֶׁהָיָה מְצַפֶּה וּמַמְתִּין עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה שַׁחֲרִית שֶׁל חוֹבָה. וְאָמַר ״לְךָ״ דּוּגְמַת ״לִפְנֵי ה׳״ הָאָמוּר כָּאן, כִּי תְּפִלַּת מִנְחָה קְרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֶל ה׳, מִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי בַּלַּיְלָה מִדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת, עַל כֵּן אֵין הָעַרְבִית כָּל כָּךְ עֵת רָצוֹן, וּלְפִיכָךְ הִיא רְשׁוּת. וְהַשַּׁחֲרִית קְרוֹבָה קְצָת אֶל הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה. אֲבָל הַמִּנְחָה שֶׁבַּצָּהֳרַיִם רְחוֹקָה מִשְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז ו): ״וּמִשְׁפָּטְךָ כַּצָּהֳרָיִם״. עַל כֵּן סִדְּרָם הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ כְּסִדּוּר מַדְרֵגָתָן: עַרְבִית, שַׁחֲרִית, מִנְחָה.
וְכֵן סִדְּרָם דָּוִד, בְּאָמְרוֹ (שם נה יח): ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה״, כְּמִסְפַּר ״וְאֶהֱמֶה״ דְּהַיְנוּ נ״ז בְּרָכוֹת שֶׁבְּשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת עִם בִּרְכַּת הַמִּינִים. וּלְפִי זֶה קָאֵי לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עַל שְׁלָשְׁתָּן. וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ״. וְעַל עִנְיַן הַתְּמִידוּת אָמַר ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״, כִּי גַּם דִּינָהּ שֶׁלְּעוֹלָם וְתָמִיד יִזָּהֵר בָּהּ. וּמְיֻשָּׁב גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁכָּתוּב: ״ה׳ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ״, וְהוּא לִתֵּן בֹּקֶר שֵׁנִי לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה כָּאָמוּר.
כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ לְפִי שֶׁהָעוֹלָה בָּאָה לְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב אֲשֶׁר עִקָּרוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ב, א) ״חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפוֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״, עַל כֵּן זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה. וּבְתַנְחוּמָא (פנחס יג, עיין שם) מָצִינוּ סְתִירָה לְדֵעָה זוֹ, שֶׁמַּסִּיק שָׁם ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ (ישעיה א כא) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, כֵּיצַד? תָּמִיד הַשַּׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל הַיּוֹם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״, וּכְתִיב (ישעיה לג כד): ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן״. כִּי ״יָלִין״ מְדַבֵּר בְּלָן בָּהּ, הוּצְרַךְ לְהָבִיא פָּסוּק ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ״ עַל הַיּוֹם, כִּי הוּא זְמַן יְשִׁיבָה וְלֹא זְמַן לִינָה וּשְׁכִיבָה. וּלְפִי זֶה תָּמִיד שֶׁל הַלַּיְלָה הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת הַיּוֹם. וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה אָמַר שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּל הַלַּיְלָה, וְלָמָּה לֹא הִזְכִּיר זֶה בְּתָמִיד שֶׁל בֹּקֶר שֶׁזְּמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁבְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה וּבְפָרָשַׁת פִּינְחָס לֹא הִזְכִּיר עוֹלַת הַבֹּקֶר כִּי אִם פַּעַם אַחַת, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים. וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁחֵטְא הַיּוֹם כָּפוּל בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה, וְעוֹד שֶׁכָּל הַיּוֹם אָדָם פָּנוּי לַעֲבֵרָה, עַל כֵּן הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים בֵּין הָעַרְבַּיִם, כִּי כַּפָּרָתוֹ כְּפוּלָה, וּזְמַנּוֹ כָּל הַלַּיְלָה לְכַפֵּר עַל חֵטְא שֶׁל כָּל הַיּוֹם. אֲבָל הַלַּיְלָה אֵינוֹ זְמַן הַפְּעֻלָּה, וְעַל הָרֹב עִקַּר חֵטְא הַלַּיְלָה בְּהִרְהוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפוֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״, וְעוֹד שֶׁרֹב הַלַּיְלָה הָאָדָם יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ. וְאִם כֵּן עוֹלַת הַבֹּקֶר אֵינוֹ מְכַפֵּר כִּי אִם עַל הַהִרְהוּר, וְלֹא פֵּרֵט זְמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַפֵּר עַל חֵטְא שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה.