כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ה · פסוק יז
וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶת מִי שֶׁלֹּא יָדַע, קַל וָחֹמֶר אֶת מִי שֶׁיָּדַע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נַפְשְׁךָ לֵידַע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, צֵא וּלְמַד מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן כוּ׳, הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין וְהַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּרִים כוּ׳ (תו״כ ויקרא שסג). יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה נָקַט דַּוְקָא שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה נִכְשָׁל בַּאֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, עַל כֵּן אָמַר בְּהֶפְכּוֹ, הַנִּזְהָר בַּאֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר יֵשׁ שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת: כִּי הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין הוּא שֵׁם כּוֹלֵל לְכָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר כִּי פִּגּוּל הוּא, וְלֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִן הַמֻּתָּר בְּפִיו אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם הַמֻּכְרָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַנּוֹתָר וְאֵינוֹ אוֹכֵל שׁוּם מוֹתָרוֹת יֶתֶר עַל הַמֻּכְרָחוֹת, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ לְקִיּוּם הַגּוּף לְבַד. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: לֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מוֹתָרוֹת, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִן הַמֻּכְרָחוֹת הוּא מִתְרַחֵק לִפְעָמִים, וְהוּא הַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּרִים כְּדֵי לְמָרֵק חָמְרוֹ בְּכוּר עֹנִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִן הָאֲכִילָה תַּקִּישׁ גַּם אֶל שְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הָאָדָם וּצְרָכָיו. וּמַה שֶּׁסָּמַךְ רַבִּי יוֹסֵי דְּבָרָיו לְפָרָשָׁה זוֹ, נִרְאֶה לִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה׳״, שְׁלֹשָׁה אֲשָׁמוֹת אֵלּוּ מַה טִּיבָם? אֶלָּא שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם נֶאְשַׁם בְּמַה שֶּׁאָכַל פִּגּוּל, קַל וָחֹמֶר שֶׁיֶּאְשַׁם לֶאֱכֹל מוֹתָרוֹת מִן הַמֻּתָּר בְּפִיו, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִתְעַנֶּה. וּמִכְּלַל זֶה אַתָּה לָמֵד לְהִזָּהֵר בִּשְׁלָשְׁתָּן מַה שְּׂכָרוֹ.