כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לג · פסוק כב
לְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה. לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר ״דָּן יָדִין עַמּוֹ״, וְכָל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גִּבּוֹר כָּאֲרִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות יח כא): ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל״, שֶׁלֹּא יָגוּר מִן בַּעֲלֵי דִינִין אִם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה אַלָּם. עַל כֵּן אָמַר לְדָן שֶׁיִּהְיֶה ״גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן״, הַבָּשָׁן הוּא מְקוֹם חַיּוֹת רָעוֹת הַטּוֹרְפִים, כָּךְ הַדַּיָּן כָּל קִלּוּסוֹ מִן פָּרוֹת הַבָּשָׁן לְהַצִּיל טֶרֶף מִיָּדָם. עַל כֵּן צָרִיךְ הַדַּיָּן לִהְיוֹת גַּם הוּא לְבָבוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה.