כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כו · פסוק א
וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. לֹא מָצִינוּ לְשׁוֹן ״וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״ כִּי אִם כָּאן וּבְפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, לְפִי שֶׁאַחַר יְשִׁיבָה וִירֻשָּׁה יִשְׁמַן יִשְׂרָאֵל וְיִבְעָט וְיִשְׁאֲלוּ לָהֶם עִנְיְנֵי שְׂרָרוֹת כְּכָל הַגּוֹיִם, כָּךְ בְּפָרָשַׁת בִּכּוּרִים הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְהַכְנִיעַ רוּם לְבָבָם אֲשֶׁר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה יַשִּׁיאֵם לִבָּם לוֹמַר כִּי לָהֶם הָאָרֶץ וּבְחַרְבָּם יְרָשׁוּהָ וְיִשְׁכְּחוּ אֶת ה׳. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה״, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ, כִּי בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת אֲבָל מֵה׳ הָאָרֶץ נְתוּנָה לְךָ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֵלָיו גְּמוּלוֹ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו, וְלִבְּךָ לֹא כֵן יְדַמֶּה אֶלָּא ״וִירִשְׁתָּהּ״, שֶׁתַּחֲזִיק בָּהּ כְּיוֹרֵשׁ כְּאִלּוּ הִיא יְרֻשָּׁה לְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ, ״וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״, כְּתוֹשָׁב, לֹא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה כג): ״וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם״ וְגוֹ׳. וְכָל זֶה יְבִיאֲךָ לִידֵי רוּם, שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת ה׳, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ מִצְוַת הַבִּכּוּרִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ם, שֶׁעִקַּר טַעַם מִצְוָה זוֹ הַהַכְנָעָה וְהַהִשְׁתַּעְבְּדוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, ״הִגַּדְתִּי״ לְשׁוֹן עָבָר, וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא הִגִּיד כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבַּהֲלִיכָה וַהֲבָאָה זוֹ כְּבָר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִגַּדְתִּי דֶּרֶךְ וִדּוּי ״כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה כִּי אִם בְּאֹפֶן זֶה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ, וּמֵעִיד אֲנִי עַל עַצְמִי בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה הָאָרֶץ לִי לְמָנָה וּמַתָּנָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית״, ״וְנָתַתָּ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְלָקַחְתָּ״, לוֹמַר לְךָ שֶׁמֵּרֵאשִׁית זֶה אֲשֶׁר תָּבִיא בֵּית ה׳ לִתֵּן הוֹדָיָה וְכָבוֹד לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, מִמֶּנּוּ תִּקַּח אֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וְתִזְכֶּה בְּכָל פְּרִי הָאֲדָמָה אַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדֵיתָ כִּי תָּבִיא הָרֵאשִׁית מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, כִּי אֶרֶץ זוֹ לֹא תִּקָּרֵא אַרְצְךָ כִּי אִם אַחַר הֲבָאַת הָרֵאשִׁית, וְעַל יְדֵי הֲבָאָה זוֹ תִּקַּח לְךָ כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה. וַהֲבָאָה זוֹ הִיא הַהַגָּדָה הָאֲמוּרָה בְּפָסוּק ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם״.