כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כב · פסוק א
לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ וְגוֹ׳ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם. דָּרְשׁוּ רז״ל (ברכות יט:): פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, כְּגוֹן זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ. וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רז״ל (אבות ד כג): וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ, וְאֵין חִלּוּק בֵּין קִלְקוּל בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ הַכֹּל אֶחָד, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת נִדְּחוֹ. עַל זֶה אָמַר: ״לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ שֵׂיוֹ נִדָּחִים״, כְּשֶׁהֵם נִדָּחִים לְגַמְרֵי, כְּגוֹן טוֹבְעִים בְּנָהָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, ״וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם״ צָרִיךְ אַתָּה לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמְךָ כְּלֹא רוֹאֶה. אָמְנָם ״הָשֵׁב״ רָצָה לוֹמַר אִם יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי הֲשָׁבָה שֶׁאֵינָן נִדָּחִים לְגַמְרֵי אֶלָּא אֶפְשָׁר לְךָ לְהָשִׁיב אֶת נִדְּחָם, אָז ״תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ״, חַיָּב אַתָּה לְהִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.