אור ברסלב
כלי יקר על דברים פרק יא › פסוק כו

כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יא · פסוק כו

פסוק כא

רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. ״רְאֵה״ כִּמְדַבֵּר לְיָחִיד, ״לִפְנֵיכֶם״ כִּמְדַבֵּר לְרַבִּים, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל (קידושין מ:) לְעוֹלָם יִדְמֶה לָאָדָם כְּאִלּוּ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה זְכֻיּוֹת וַעֲוֹנוֹת, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת. לְכָךְ אָמַר אֶל כָּל יָחִיד ״רְאֵה״, שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ כִּי כָל מַעֲשָׂיו יַחְזְרוּ ״לִפְנֵיכֶם״, לְכֻלְּכֶם. וְהִזְכִּיר עִנְיָן זֶה בְּפָרָשָׁה זוֹ הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל כִּי שָׁם נַעֲשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, וּמִצַּד הָעַרְבוּת רַבִּים נִתְפָּשִׂים בַּעֲוֹן הַיָּחִיד. וְיֵשׁ כִּדְמוּת רֶמֶז לָזֶה, מַה שֶּׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט (תתעה) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁה זוֹ: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין כוּ׳. הִתְחִיל בִּדְרָכִים הַכְּבוּשִׁים לָרַבִּים, וְסִיֵּם בִּשְׁבִילִין הַכְּבוּשִׁין לִיחִידִים, אֶלָּא שֶׁהִצִּיעַ מָשָׁל זֶה עַל הַפָּסוּק הַמַּתְחִיל בְּיָחִיד וְסִיֵּם בְּרַבִּים מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְנָקַט לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״ אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַן קָבוּעַ לְקַבָּלַת הַשְּׁבוּעָה, ״כִּי יְבִיאֲךָ ה׳ אֶל הָאָרֶץ״, מִכָּל מָקוֹם נָקַט לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״ לוֹמַר שֶׁמֵּהַיּוֹם עַד אוֹתוֹ זְמַן יֵשׁ לָכֶם שְׁהוּת לְהִמָּלֵךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֲנוּסִים הָיִינוּ, כְּדֶרֶךְ כָּל שְׁבוּעָה שֶׁנּוֹתְנִים זְמַן פֶּן יִנָּחֵם הָאִישׁ, כָּךְ נָתַן לָהֶם זְמַן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, הִמְּמָם וְעִרְבְּבָם, וְאִלּוּ הָיָה לָהֶם שְׁהוּת לְהִמָּלֵךְ לֹא הָיוּ עוֹשִׂין.

דָּבָר אַחֵר, בְּמִלַּת ״הַיּוֹם״ רָמַז אֶל הַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי, וּסְמָכוֹ אֶל הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה לוֹמַר לְךָ, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּאֶחָד וּפוֹעֵל שְׁנֵי הֲפָכִים, מַתִּיךְ הַשַּׁעֲוָה וּמַקְפִּיא הַבֵּיצָה, מַשְׁחִיר פְּנֵי הַכּוֹבֵס וּמַלְבִּין הַבֶּגֶד, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ אֵינָן בָּאִים מִצַּד הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם מִצַּד הַמְקַבְּלִים – כָּךְ הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת הַבָּאִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָן מְחַיְּבִים שִׁנּוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג ו): ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, אֶלָּא הַשִּׁנּוּי בָּא מִצַּד הַמְקַבְּלִים, וּמִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג לט), כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבִיא בָּעֲקֵדָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְאָמַרְתִּי לְקָבְעוֹ בְּמִלַּת ״הַיּוֹם״.

דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (נדרים ח:): אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ כוּ׳, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג יט): ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״, וְ״הַיּוֹם״ הַיְינוּ הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל בַּצַּדִּיקִים כְּתִיב (שם ג כ): ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה״, מִן גַּלְגַּל הַיּוֹמִי תִּמָּשֵׁךְ בְּרָכָה וּקְלָלָה, כִּי בְּהָאֵי עָלְמָא שְׂכַר מִצְוָה לֵיכָּא. וּלְכָךְ נָתַן סִימָן: ״אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ וְגוֹ׳, בְּפָסוּק זֶה נָתַן סִימָנִים וּמְצָרִים יוֹתֵר מִן הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ, וְ״דֶרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ לָמָּה לִי? אֶלָּא שֶׁבָּא לִרְמוֹז שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַשָּׂכָר וְהָעוֹנֶשׁ עַל יְדֵי מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.

תוכן העניינים

כלי יקר על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה