כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ב · פסוק יט
אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה אֵצֶל מוֹאָב, לְפִי שֶׁגֵּרוּי בְּעָלְמָא בְּלֹא מִלְחָמָה לֹא נֶאֱסַר לְמוֹאָב, אֲבָל לְעַמּוֹן אָסַר אֲפִלּוּ סְתָם גֵּרוּי בְּלֹא מִלְחָמָה, לְפִי שֶׁמּוֹאָב שָׂכַר עַל יִשְׂרָאֵל אֶת בִּלְעָם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָיָה לְעַמּוֹן חֵלֶק בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו מִכָּל מָקוֹם גָּרַם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד שֶׁמּוֹאָב הָיָה לוֹ חֵלֶק גַּם בַּזְּנוּת וְלֹא מָצִינוּ זֶה בִּבְנֵי עַמּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד שֶׁלֹּא קִדְּמוּם בְּלֶחֶם וּמַיִם גָּרְמוּ לָהֶם לִזְנוֹת כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת פִּינְחָס (במדבר כה יז), מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם. וְאוּלַי נִמְשַׁךְ זֶה לְשָׁרְשָׁם, כִּי גַם בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל בְּנוֹת לוֹט הָיְתָה אִמָּם צְנוּעָה קְצָת.