כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מט · פסוק יט
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. הַרְבֵּה גְּדוּדִים יָבוֹאוּ עָלָיו לְמִלְחָמָה, וּבִתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה יַכֶּה בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, כ) ״וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד״, כִּי עוֹר בְּעַד עוֹר, וּכְשֶׁמַּכֶּה בַּחֶרֶב אָז הַמֻּכֶּה מֵרִים יָדוֹ לְהָגֵן עַל רֹאשׁוֹ, עַל כֵּן הַגִּבּוֹר טוֹרֵף תְּחִלָּה זְרוֹעַ וְחוֹתְכוֹ לִשְׁנַיִם עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַחֶרֶב אֶל הַקָּדְקֹד. וְיַעֲקֹב מְדַבֵּר בְּסוֹף הַמִּלְחָמָה שֶׁאוֹיְבָיו יִתְּנוּ לוֹ עֹרֶף וְיִבְרְחוּ, וַהֲרֵי עֲקֵבוֹ שֶׁל הַנִּרְדָּף סָמוּךְ אֶל הָרוֹדֵף, וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וְנִכְשָׁל בִּנְפִילָה, וְאָז יַכְרִית וְיָגֹד עֲקֵבָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וְהוּא יָגֻד עָקֵב״, כִּי ״יָגֻד״ הַיְנוּ כְּרִיתָה, מִלְּשׁוֹן ״גּוֹדּוּ אִילָנָא״.