אור ברסלב
כלי יקר על בראשית פרק מז › פסוק כח

כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק מז · פסוק כח

פסוק כז

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד. דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כָּךְ הִיא הַנּוּסְחָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו א). כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאֵין סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא לְכָל הַדְּרָשׁוֹת הָאֵלּוּ, וְכֻלָּם כְּמִתְנַבְּאִים. וַאֲשֶׁר נִרְאֶה לִי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ כָּאן סְתִימָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רֶוַח לְפָחוֹת כְּשִׁעוּר פָּרָשָׁה סְתוּמָה, וְכָאן אֵין רֶוַח כְּלָל, וַדַּאי שֶׁכַּוָּנַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְהַסְמִיךְ פָּסוּק ״וַיְחִי״ לַפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״ (בראשית מז:כז), ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (בראשית מז:כח), כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל פָּסוּק אֶחָד. עַל כֵּן נֶחְלְקוּ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ בְּמַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין.

כִּי לְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן הַדּוֹרֵשׁ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, יִהְיֶה קִשּׁוּר שְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל זֶה הָאֹפֶן, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), הוֹרָה בִּלְשׁוֹן יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל שַׁלְוָה וּמְנוּחָה, ״וַיֵּאָחֲזוּ״ שֶׁהָיָה לָהֶם גַּם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ, ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וְכָל זֶה הָיָה בִּזְמַן ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח), כִּי בְּחַיָּיו עָמַד לָהֶם זְכוּת יַעֲקֹב שֶׁזָּכוּ לְכָל אֵלֶּה, מִכְּלַל שֶׁבְּמוֹתוֹ פָּסַק זְכוּתוֹ וּפָסַק הַכֹּל, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁלוֹם מִצַּד הַשִּׁעְבּוּד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ כִּי עֲבָדִים הֵמָּה, וְכֵן לֹא נִתַּן לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כִּי בִּקְשׁוּ לְהַמְעִיטָם עַל יְדֵי הָעִנּוּי בְּאָמְרָם ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א:י). וּלְפִי זֶה הָיְתָה מִיתַת יַעֲקֹב סִבַּת הַשִּׁעְבּוּד.

וְנוּכַל לוֹמַר בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁתְּחִלַּת הַשִּׁעְבּוּד הָיָה סִבַּת מִיתָתוֹ, כִּי קִצֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנוֹתָיו שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּשִׁעְבּוּד בָּנָיו, כִּי בָּא הַזְּמַן שֶׁל ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם״ (בראשית טו:יג). לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (בר״ר צו ד) כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה הַסְּמִיכוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, וּמִסְפַּר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּנָקַט לוֹמַר, שֶׁמְּכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה גָּרַם לָהֶם שֶׁלֹּא יָשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם בְּמִצְרַיִם כִּי אִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וּלְלָשׁוֹן שְׁלִישִׁי הַדּוֹרֵשׁ לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, יֹאמַר הַכָּתוּב: אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו בְּצָרָה וְגֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מְעַט וְרָעִים״ (בראשית מז:ט), מִכָּל מָקוֹם לְגֹדֶל הַשַּׁלְוָה שֶׁהָיָה לוֹ תּוֹךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁרָאָה יְשִׁיבַת בָּנָיו בְּשָׁלוֹם וַיֵּאָחֲזוּ בָּאָרֶץ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ, נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), כִּי אוֹתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים מִכְּלַל יְמֵי חַיָּיו לְגֹדֶל צָרוֹתָיו, וְעַכְשָׁיו לְמַפְרֵעַ נֶחְשְׁבוּ כֻּלָּם שְׁנֵי חַיָּיו. וְזֶה לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּכְאִלּוּ הָיָה חַי חַיִּים נְעִימִים וַעֲרֵבִים בְּכָל שְׁנוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת יוֹסֵף הָיָה חַי. לְכָךְ סָמַךְ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח) אֶל הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם. וּמַה שֶּׁהִשְׁמִיט רַשִׁ״י לָשׁוֹן זֶה, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁהַיְינוּ הַךְ הַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר לַמֵּבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת מְעַט.

וְאוּלָם הַלָּשׁוֹן הַשֵּׁנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה, לְפִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ מַהוּ שֶׁאָמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה אָמַר ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:ט), וְאִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה חַי בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה? וְעוֹד לָמָּה לֹא הִזְכִּיר לָשׁוֹן זֶה בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק אוֹ בָּאִמָּהוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁפָּרְשָׁה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ (בראשית מה:כז), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה מִדְּקָאָמַר ״רוּחַ יַעֲקֹב״, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל הַיָּמִים עַד יוֹם מוֹתוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – כִּי בְּבוֹאוֹ לְמִצְרַיִם חַי יַעֲקֹב, אֲבָל לֹא ״רוּחַ יַעֲקֹב״, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה מִיָּד, לְפִי שֶׁאָמַר ״אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ״ (בראשית מו:ל), וְאִם כֵּן מִיָּד הָיָה מוּכָן אֶל הַצַּוָּאָה לְצַוּוֹת מֵחֲמַת מִיתָה, וְהָיָה חוֹשֵׁשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּן יְגַלֶּה הַקֵּץ, עַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזוֹ טַעַם נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן בָּאָה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה לְסָמְכָהּ לְפָסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), לְפִי שֶׁמֵּהַיָּדוּעַ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ נֶזֶק גָּדוֹל מִן יְדִיעַת הַקֵּץ, כִּי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הַיּוֹדְעִים שֶׁהַגְּאֻלָּה לֹא תִּהְיֶה בִּימֵיהֶם, לֹא יִדְרְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה.

וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעֲקֵדָה, עַל הַמִּדְרָשׁ (ילקו״ש קנז מט) הָאוֹמֵר כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת הַקֵּץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְלֹא אוֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״ (ישעיהו מג כב). רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיִיתָ חָס עַל כְּבוֹדִי, כִּי מִידִיעָה זוֹ יִמָּשֵׁךְ נֵזֶק זֶה שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ אוֹתִי וְלֹא יְבַקְשׁוּ פָּנַי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וִיבַקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים לִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאַרְצֹתָם כְּתוֹשָׁבִים וּכְמִתְיָאֲשִׁים מִן הַגְּאֻלָּה. עַל כֵּן סָתַם וְחָתַם ה׳ הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, כְּדֵי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְבַקְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם, וְיִהְיוּ מְחַכִּים קֵץ יְשׁוּעָתוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר בַּעֲוֹנֵינוּ מִדָּה זוֹ מְצוּיָה בֵּינֵינוּ אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין הַקֵּץ נוֹדָע, מִכָּל מָקוֹם רַבִּים הֵמָּה עַמֵּי הָאָרֶץ הַמִּתְיַשְּׁבִים בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים וּבוֹנִין לָהֶם בָּתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים וְשֶׁל אֲבָנִים בִּנְיַן הַקִּיּוּם, וּבְסִבָּה זוֹ לְעוֹלָם אֵינָן דּוֹרְשִׁין אֶת פְּנֵי ה׳ בְּכָל לֵב לַהֲבִיאָם אֶל אַרְצָם, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחָם שָׁמָּה. וּלְהַנָּחָה זוֹ פָּסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז כז) מְדַבֵּר בְּאַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקְשׁוּ לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים וְלִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וְנֵזֶק זֶה בָּא לָהֶם לְפִי שֶׁקֵּץ גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה נוֹדָע לָהֶם. עַל כֵּן הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יָדְעוּ בְּבֵרוּר כִּי לֹא בִּימֵיהֶם תִּהְיֶה הַגְּאוּלָּה הֵמָּה בִּקְשׁוּ לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַל כֵּן סָמַךְ לְפָסוּק זֶה פָּסוּק ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז כח) דִּלְהוֹרוֹת שֶׁנֵּזֶק זֶה הַנִּמְשָׁךְ לְאוֹתָן הַדּוֹרוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קִצָּם נוֹדָע, גָּרַם לְ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ אֲבָל לֹא רוּחַ יַעֲקֹב, כִּי אִם יַעֲקֹב לְבַדּוֹ הָיָה חַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַלֶּה הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן וְשֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט נֵזֶק זֶה לְדוֹרוֹת.

תוכן העניינים

כלי יקר על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה