כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מז · פסוק כג
הֵא לָכֶם זָרַע. נָתַן לָהֶם זֶרַע עַל חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִין לִהְיוֹת שְׁנֵי רָעָב, וּפָסַק הָרָעָב בִּזְכוּת יַעֲקֹב (תוספתא סוטה יג). עַל כֵּן אָמַר ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, הַיְינוּ עַל חָמֵשׁ שָׁנִים. וְהַמְקֻבָּלִים אָמְרוּ שֶׁמִּן הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם נִמְשְׁכוּ כָּל הַתּוֹלָדוֹת וְכָל דָּבָר עוֹשֶׂה פֶּרִי. וּכְדֵי לִהְיוֹת הַדָּבָר לְזִכָּרוֹן, צִוָּה לָהֶם שֶׁיִּתְּנוּ הַחֹמֶשׁ לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע יָדוֹת יִהְיֶה לָהֶם. וְיֵשׁ עוֹד רֶמֶז שֶׁכָּל זֶה הָיָה בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וּכְמוֹ שֶׁיַּעֲקֹב לֹא אָכַל מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ כִּי אִם אַרְבַּע יָדוֹת, וְחֵלֶק חֲמִישִׁי הִפְרִישׁ לַגָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח כב) ״וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ״ — שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, וְעִשּׂוּרָא בַּתְרָא כְּעִשּׂוּרָא קַמָּא דָּמֵי, וְהַיְינוּ הַחֹמֶשׁ, כָּךְ כָּל הָאוֹכְלִים בִּזְכוּתוֹ הִטִּיל עֲלֵיהֶם נְתִינָה זוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ רַק אַרְבַּע יָדוֹת וְיַפְרִישׁוּ הַחֹמֶשׁ. וְכֵן בִּתְחִלַּת הָרָעָב ״וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם״ (בראשית מא לד), שֶׁלָּקַח מִכֻּלָּם חֵלֶק חֲמִישִׁי, כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יד כב) ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ — שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת. וּבוֹ מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) ״וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת״ וְגוֹ׳.