כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מב · פסוק טז
שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד. וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְשָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד, כִּי רָצָה יוֹסֵף שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּחֶטְאָם שֶׁחָטְאוּ בַּאֲחִיהֶם וְיִתְוַדּוּ עֲוֹנָם. וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ מֵהֶם אֶחָד, חָשַׁב שֶׁוַּדַּאי יֵלֵךְ רְאוּבֵן גָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, כִּי אֵלָיו מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָצֵאת לְחֵרוּת מִמְּקוֹם הַמִּשְׁמָר. וְאוּלַי יִתְלוּ הָאַחִים שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה לִרְאוּבֵן חֵלֶק בַּמְּכִירָה, עַל כֵּן נִצּוֹל, כִּי אֲפִלּוּ יְהוּדָה הָיָה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי בַּעֲבוּר זֶה הוֹרִידוּהוּ הָאַחִים מִגְּדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיֵּרֶד יְהוּדָה״ (בראשית לח, א). וְאַחַר שֶׁהָיוּ בְּמַאֲסָר שְׁלֹשָׁה יָמִים, חָשַׁב יוֹסֵף שֶׁכְּבָר נִתְמָרֵק עָוֹן זֶה, עַל כֵּן שָׁלַח אֶת כֻּלָּם חוּץ מִן שִׁמְעוֹן, כִּי הוּא הָיָה לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בִּמְכִירָתוֹ יוֹתֵר מִן כֻּלָּם. כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ״ (בראשית לז, כ), שִׁמְעוֹן אָמַר כֵּן לְלֵוִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ (בראשית מט, ה). וּבְוַדַּאי שֶׁשִּׁמְעוֹן הִתְחִיל לְדַבֵּר כֵּן, כִּי לֵוִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר בִּפְנֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כָּאן. וְכָל זֶה עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בְּחֶטְאָם וְיִתְוַדּוּ.