כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מא · פסוק נ
בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. מִכָּאן שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, וּלְפִי זֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בִּשְׁנַת הַשֹּׂבַע״, וְיֵשׁ כִּדְמוּת סֶמֶךְ לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי שֶׁאוֹמְרִים (יבמות סא:) שֶׁאִם יֵשׁ לְאָדָם שְׁנֵי בָּנִים קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְאִם לֹא הִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁיּוּלַּד לוֹ שְׁנֵי בָּנִים בְּטֶרֶם יָבֹא שְׁנַת הָרָעָב, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ קָרָא שֵׁם הַשֵּׁנִי אֶפְרַיִם ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״, לְפִי שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת הָרָעָב שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיוּ רְעֵבִים וּלְיוֹסֵף הָיָה בָּר וּפֵרוֹת לָרוֹב. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁקְּרָאוֹ אֶפְרַיִם קֹדֶם שְׁנַת הָרָעָב, וַדַּאי קְרָאוֹ כָּךְ לְפִי שֶׁאָז יָצָא יְדֵי מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״ אַחַר הֱיוֹת לוֹ שְׁנֵי בָּנִים כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. אָמְנָם לְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל שֶׁסּוֹבְרִים בֵּן וּבַת דַּוְקָא, אֵין לְפָרֵשׁ כָּךְ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת רֶמֶז מִכָּאן לְמַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁלֹּא יִבְעוֹל אָדָם כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְלֹא כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ (רמב״ם הל׳ דעות פ״ד הל׳ יט), עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר ״בִּשְׁנַת הַשָּׂבָע״, כִּי מְדַבֵּר בַּזְּמַן הַמְמֻצָּע בֵּין שֹׂבַע לְרָעָב.