כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לז · פסוק ז
וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה. רֶמֶז שֶׁמִּתְּחִלָּה יִמְשׁוֹל עֲלֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ יִמְלוֹךְ, לְפִי שֶׁאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא רִבּוּי עָם וְעַכְשָׁיו הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְעַל מִי יִמְלוֹךְ, אֲבָל לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה שַׁיָּךְ גַּם עַל מְתֵי מִסְפָּר. לְכָךְ אָמַר ״וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי״, רֶמֶז לִזְמַן קִימָה כִּי יָקוּם לִמְשׁוֹל, כִּי לְשׁוֹן קִימָה מְדַבֵּר בְּהַתְחָלַת הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לִמְשׁוֹל בּוֹ. ״וְגַם נִצָּבָה״ רֶמֶז לְמַלְכוּת, כִּי אָז יִהְיֶה לוֹ מַצָּב וְיִשּׁוּב וְאַךְ לוֹ הַמְּלוּכָה. וְאָמַר בְּדֶרֶךְ ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״ לוֹמַר: שֶׁלֹּא זוֹ מֶמְשָׁלָה שֶׁיִּהְיֶה לִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַלְכוּת יִהְיֶה לִי. וְהֵם הָפְכוּ הָעִנְיָן וְאָמְרוּ ״הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ״ (בראשית לז:ח), כִּי לֹא זוֹ מַלְכוּת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ, כִּי אֲפִלּוּ מֶמְשָׁלָה בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּנוּ.