כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לה · פסוק ב
הָסִירוּ אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״. לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה קָדְמָה לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, וְהִרְהוּר עֲבֵרָה קוֹדֵם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן צִוָּה לָהֶם לְטַהֵר תְּחִלָּה חֵטְא הַהִרְהוּר וְאָמַר ״הָסִירוּ אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם״ מַמָּשׁ, כִּי אָמַר יַעֲקֹב ״אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם״ (איוב א:ה), וְהָיוּ מְהַרְהֲרִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּיָדָם, ״וְהִטַּהֲרוּ״. כִּי עַל יְדֵי זֶה יִבְרָא לָכֶם ה׳ לֵב טָהוֹר. אוֹ יֹאמַר עַל סְתָם הִרְהוּר חֵטְא הַבָּא מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהֵי נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״ (תהלים פא י) – אֵיזוֹ אֵל זָר שֶׁבְּתוֹךְ גּוּף הָאָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יֵצֶר הָרָע. וְאַחַר כָּךְ הִזְהִירָם עַל תִּקּוּן חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְהַלְבִּישׁוּ אֶתְכֶם מַחֲלָצוֹת, כִּי מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ כִּנּוּי אֶל הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט ח) ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים״. עַל זֶה אָמַר ״וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם״. ״וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל״, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מְלֻכְלָךְ בְּחֵטְא וְעָוֹן, עַד אֲשֶׁר יְתַקְּנוּ תְּחִלָּה חֵטְא הַהִרְהוּר וְהַמַּעֲשֶׂה. ״וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״, כִּי בְּזֶה תִּקְּנוּ חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְהַהִרְהוּר כְּאֶחָד, הַמַּעֲשֶׂה כִּפְשׁוּטוֹ בְּבִטּוּל הָעֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְהַסָּרַת הַיֵּצֶר הָרָע אֵל נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכָם מַמָּשׁ רָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרָם ״אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לד י) שֶׁהָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם וּבְיָדָם. וְזֶהוּ ״אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״ – הוֹרוּ שֶׁזֶּהוּ שֶׁבְּתוֹכָם הֲרֵי הוּא בְּיָדָם, זֶהוּ רֶמֶז נָכוֹן קָרוֹב לִשְׁמֹעַ.