כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לב · פסוק ז
בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁלוּחִים: אַתָּה אָמַרְתָּ אֵלָיו ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״, כְּמוֹדֶה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת לוֹמַר אַתָּה אַבִּיר הַגְּבִיר וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲבָל עֵשָׂו לֹא קִבֵּל זֶה וְאָמַר אֵינוֹ עֶבֶד כִּי אִם אָחִי הוּא. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״, וְזֶה לְפִי דְּבָרָיו שֶׁל עֵשָׂו שֶׁאָמַר ״אָחִי הוּא״ וְלֹא ״עַבְדִּי״. כִּי בָּזֶה גִּלָּה לָנוּ שֶׁאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּךְ, וְלֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם אִתָּךְ אֶלָּא גַּם הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאֵין זֶה כִּי אִם לְהִלָּחֵם עִמָּךְ, וּרְאָיָה עַל זֶה כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ וְאֵין זֶה כִּי אִם לְמִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר: ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״ כְּמַרְאֵה עִנְיְנֵי אַחְוָה וְאַהֲבָה, אָמְנָם גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה אָנוּ רוֹאִין בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתְךָ, עַל כֵּן אָנוּ נְבוּכִים בַּדָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה אָמַר יַעֲקֹב ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו״ (בראשית לב:יב), שֶׁהוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאָח, וּבֶאֱמֶת הוּא עֵשָׂו בְּרִשְׁעוֹ וְצַיָּד הָרַמַּאי. וַ״ה׳ לִי בְּעֹזְרָי״ (תהלים קיח:ז) מֵהַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּעוֹזְרִים וְאוֹהֲבִים, וְהַשִּׂנְאָה כְּבוּשָׁה בְּלִבָּם.