כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לב · פסוק ד
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י מַלְאָכִים מַמָּשׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּיֵּק מִן סְמִיכוּת שְׁלִיחוּת זֶה לְפָסוּק ״וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ (בראשית לב ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מַחֲנַיִם – מֵאוֹתוֹ חַיִל נָטַל יַעֲקֹב מַלְאָכִים. וְרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פֵּרֵשׁ שֶׁדִּיֵּק מִדִּכְתִיב ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים״ וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָלְכוּ, לְפִי שֶׁעַד שֶׁלֹּא הָלְכוּ שָׁבוּ. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁדִּיֵּק מִלְּשׁוֹן ״לְפָנָיו״ שֶׁלֹּא הוּזְכַּר כִּי אִם כָּאן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (במדבר כ יד) ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים״, וּכְתִיב (במדבר כא כא) ״וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים״, וְלֹא הוּזְכַּר ״לְפָנָיו״. אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּאן מְדַבֵּר בְּמַלְאָכִים מַמָּשׁ שֶׁדַּרְכָּם לֵילֵךְ לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כג כג) ״כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ״. וְרָמַז שֶׁהָיוּ לְפָנָיו תָּמִיד, אַף בִּזְמַן הֱיוֹתָם אֵצֶל עֵשָׂו, וְנִרְאוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן כִּי אִם בְּמַלְאָכִים מַמָּשׁ. וְאִם תִּרְצֶה לְפָרֵשׁ ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים״ לְשׁוֹן תְּשׁוּבַת דְּבָרִים שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ עַל דְּבָרָיו ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״, אָז יִהְיֶה מֻכְרָח מִתּוֹכוֹ שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים מַמָּשׁ.