כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כט · פסוק ל
וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה. מַשְׁמָע שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת לֵאָה, זוּלַת שֶׁאָהַב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְהַפָּסוּק אוֹמֵר (בראשית כט:לא) ״וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה״. וְעוֹד מַהוּ ״גַּם״? וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁיִּתְרוֹן הַחָכְמָה בָּא מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר הַבָּא מִן הַחֹשֶׁךְ, כִּי אֵין נִכָּר אֵיזוֹ מַעֲלָה עַד אֲשֶׁר רוֹאִין הַהֶעְדֵּר וְרוֹאִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, אָז נִרְאֶה בְּיוֹתֵר יִתְרוֹן הַחָכְמָה וְהָאוֹר. כָּךְ יַעֲקֹב הָיָה אוֹהֵב אֶת רָחֵל מִצַּד עַצְמָהּ, וְנוֹסָף עַל אַהֲבָה זוֹ עוֹד הוֹסִיף בָּהּ אַהֲבָה מִצַּד לֵאָה, כִּי רָאָה אֶת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְנִגְלָה בְּיוֹתֵר יִתְרוֹנָהּ שֶׁל רָחֵל. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל״, מִלַּת ״גַּם״ בָּא לְרַבּוֹת תּוֹסֶפֶת הָאַהֲבָה הַנִּמְשֶׁכֶת לְרָחֵל מִן לֵאָה, וּמֵ״ם שֶׁל ״מִלֵּאָה״ אֵינָהּ מֵ״ם הַיִּתְרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹסֶפֶת אַהֲבָה זוֹ נִמְשָׁךְ מִלֵּאָה בַּעֲבוּר שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לְלֵאָה, וְדָבָר זֶה חָשַׁב לָהּ לִצְדָקָה, עַל כֵּן הוֹסִיף בָּהּ אַהֲבָה.