אור ברסלב
כלי יקר על בראשית פרק כח › פסוק יד

כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כח · פסוק יד

פסוק יג

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ. וְיִפְרְצוּ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (רבה איכה ב ז) כְּשֶׁהָרָעָה בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ כִּי אִם יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב ג) ״וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה״, וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ כִּי אִם יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יד ז) ״בְּשׁוּב ה׳ (אֶת) שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּפָרַצְתָּ״, כִּי מִצַּד שֶׁיַּעֲקֹב לְבַדּוֹ מַרְגִּישׁ בְּטוֹבָתָם, לְכָךְ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא הַפּוֹרֵץ.

וְעִנְיַן עֲפַר הָאָרֶץ, נִרְאֶה שֶׁעַל גָּלוּת מִצְרַיִם בָּאָה נְבוּאָה זוֹ, כִּי בַּזְּמַן הַהוּא אָמְרוּ רז״ל (סוטה יא:) שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים חוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכט ג) ״עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים״, וְהָיוּ בָּאִים לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים כוּ׳. נִמְצָא שֶׁסִּבַּת רִבּוּיָם הָיָה בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ כַּעֲפַר הָאָרֶץ שֶׁחוֹרְשִׁים עַל גַּבָּהּ, כָּךְ חָרְשׁוּ עַל גַּבָּם, וּבְסִבָּה זוֹ יִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וְהָיוּ כָּל כָּךְ רַבִּים עַד שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי חֲלוּקָּה לְאַרְבָּעָה דְגָלִים לְכָל רוּחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״ וְגוֹ׳. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג י) ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״, וְתַרְגּוּמוֹ ״מֵאַרְבַּע מַשְׁרְיָתָא״, לוֹמַר לְךָ שֶׁזָּכוּ לְאַרְבָּעָה דְּגָלִים מִצַּד הֱיוֹת יַעֲקֹב כְּעָפָר זֶה שֶׁהַכֹּל חוֹרְשִׁים עָלֶיהָ.

דָּבָר אַחֵר, ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר״ בִּזְכוּת הָעִנּוּי שֶׁיִּהְיוּ כְּעָפָר זֶה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים עָלֶיהָ, יִפְרְצוּ וְיִרְבּוּ. כִּי כָל מִי שֶׁהָיָה בְּעִנּוּי ״פֶּן יִרְבֶּה״ הָיָה בִּשְׂכַר ״כֵּן יִרְבֶּה״. דָּבָר אַחֵר, בִּזְכוּת הָעֲנָוָה בְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית יח כז) ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, יִזְכּוּ לִפְרֹץ לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז יא) ״וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ״. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשׁוֹמְרֵי שַׁבָּת ״וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ״ (ישעיה נח יד), דְּהַיְינוּ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הָאֲמוּרָה כָּאן, לְכָךְ אָמַר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָרֶץ צְרִיכָה לִשְׁבֹּת שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳״, כָּךְ זַרְעֲךָ יִשְׁבְּתוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבִזְכוּת זֶה יִפְרְצוּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְגוֹ׳.

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה. מַה שֶּׁהִזְכִּיר הָרוּחוֹת הַמַּקְבִּילִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְלֹא הִזְכִּירָן כְּסִדְרָן, לְפִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָש (עיין מדרש תהלים מד ב) אֵין הַתְּשׁוּעָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד כו) ״כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ״ וְגוֹ׳, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ״קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ״. וְטַעַם שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינָן בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת אָז אֵינָן תּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בַּה׳ וְחוֹשְׁבִים תַּחְבּוּלוֹת לְהִנָּצֵל מִפַּח יָקוּשׁ עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת, וְעַל כֵּן רִחַק ה׳ אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה, כִּי לֹא בָּטְחוּ בִּתְשׁוּעַת ה׳. אַךְ כְּשֶׁיִּרְאוּ כִּי אָזְלַת יָד הִשְׁתַּדְּלוּתָם וְאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, אָז עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל ה׳ לִקְרֹא אֵלָיו בְּעֵת הַצַּר לָהֶם וַה׳ שׁוֹמֵעַ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַתְּשׁוּעָה בָּאָה דֶּרֶךְ בְּרִיחָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, דְּהַיְנוּ מִן תַּכְלִית הַשִּׁפְלוּת אֶל תַּכְלִית הַמַּעֲלָה. וּלְפִי שֶׁכְּפִי הַטֶּבַע לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר שֶׁיַּעֲלוּ מִשֵּׁפֶל מַצָּבָם אֶל רוּם מְעוֹנָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר לְיַעֲקֹב בְּמַרְאָה זוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ. כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשָׁם, בְּאוֹתוֹ זְמַן ״וּפָרַצְתָּ״, רוֹצֶה לוֹמַר יַעֲלֶה הַפּוֹרֵץ לִפְנֵיהֶם לְהַעֲלוֹתָם אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלָה. וְאִם תֹּאמַר, אַף אִם יַעֲלוּ מִן הַשִּׁפְלוּת אֶל אֵיזוֹ מַעֲלָה, מִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְרְחוּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא בְּהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט, כִּנְבוּאַת דָּנִיֵּאל (דניאל יא לד), תַּלְמוּד לוֹמַר ״יָמָּה וָקֵדְמָה״, כִּי שְׁנֵי רוּחוֹת אֵלּוּ מַקְבִּילִין וְהֵם הַפְכִּיִּים, כִּי בַּמִּזְרָח לְעוֹלָם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבַמַּעֲרָב לְעוֹלָם שְׁקִיעָתָהּ. וְאַחַר שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה הֶעֱרֵב שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל״ (בראשית מט כז), בְּאוֹתוֹ זְמַן שְׁקִיעָה יִבְרְחוּ לַקָּצֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לִהְיוֹת כִּסְאָם כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה יִהְיֶה דַּוְקָא אִם יִהְיוּ כְּרוּחַ מַעֲרָבִי, שֶׁאַף אִם הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת שָׁם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהּ גַּם זְרִיחָה בְּאוֹתוֹ רוּחַ קְצָת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם זְרִיחָה מְעַט מִשָּׁם יַעֲלוּ לִהְיוֹת כְּרוּחַ מִזְרָחִי, כִּי גַּם שָׁם אֵין הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת לְעוֹלָם כְּמוֹ בִּתְקוּפַת טֵבֵת, כָּךְ לֹא תַּתְמִיד שְׂרָרָתָם. תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָפֹנָה וָנֶגְבָּה״, כִּי אַף אִם יִהְיוּ כְּרוּחַ צְפוֹנִי זֶה שֶׁבּוֹ ״צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ״ (ישעיהו ה ל) וְאֵין בּוֹ אוֹרָה כְּלָל, כָּךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נֶעְדְּרֵי הָאוֹרָה לְגַמְרֵי, מִשָּׁם יַעֲלוּ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לִהְיוֹת כְּרוּחַ דְּרוֹמִי זֶה שֶׁנִּקְרָא כֵּן עַל שֵׁם ״דָּר רוּם״, כִּי לְעוֹלָם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ הוּא שָׁם וְדָר בְּרוּמוֹ, כָּךְ תַּתְמִיד זְרִיחַת שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס כ) ״לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ״, וְיָדוּרוּ לְעוֹלָם בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְזֶה הַבְטָחָה עַל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

תוכן העניינים

כלי יקר על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה