כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כד · פסוק סג
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב. רַז״ל (ברכות כו:) לָמְדוּ מִכָּאן שֶׁיִּצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁהוּא לִפְנוֹת עֶרֶב סָמוּךְ לְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וּמִכָּאן סֶמֶךְ לְמָה שֶׁאָמְרוּ רז״ל (ברכות ו:) לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה כִּי אִם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב תִּקְּנוּ גַּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ שֶׁנַּעֲנוּ מִיָּד וְתֵכֶף, אֲבָל בִּתְפִלַּת מִנְחָה מָצִינוּ שֶׁיִּצְחָק נַעֲנָה מִיָּד. כִּי מִסְתָּמָא הִתְפַּלֵּל יִצְחָק עַל הַזִּוּוּג בְּעוֹד הֱיוֹת אֱלִיעֶזֶר בַּדֶּרֶךְ, כִּי ״עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד לְעֵת מְצֹא״ — זוֹ אִשָּׁה (ברכות ח.). וּלְכָךְ הָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בַּשָּׂדֶה, שֶׁאִם נָתַן לוֹ ה׳ הַשָּׂדֶה הַמּוּכָן לִזְרִיעָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל שְׁאָר כָּל הַשָּׂדוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כו יב) ״וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים״, קַל וָחֹמֶר שֶׁיִּתֵּן לוֹ אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם, אֲשֶׁר תּוֹצִיא זֶרַע טוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ כְּתִיב: ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים״, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה נוֹתֵן עֵינָיו לְמַטָּה, וּמִיָּד אַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה נָשָׂא עֵינָיו לְמַעְלָה וַיַּרְא כִּי הָיָה נַעֲנֶה מִיָּד, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים נוֹשְׂאִים אֶת בַּת זוּגוֹ. וּמִזֶּה לָמְדוּ שֶׁיּוֹתֵר הָאָדָם נַעֲנֶה בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, וְעַל כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית הַסְּמוּכָה לַלַּיְלָה, וְכֵן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית גַּם כֵּן סְמוּכָה לַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה, אֲבָל מִנְחָה רָחוֹק מִשְּׁנֵי לֵילוֹת, עַל כֵּן אֵין בִּתְפִלָּה זוֹ שׁוּם קַטֵּיגוֹר.
טַעַם אַחֵר. לְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּה זוֹ סָמוּךְ לְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, לְפִי שֶׁעַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה זָרְחָה שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, עַל כֵּן הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁבָּאָה רִבְקָה סָמוּךְ לְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, לְהוֹדִיעַ שֶׁקֹּדֶם הַעֲרֵב שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה כְּבָר זָרְחָה שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחְסַר הָעוֹלָם מִן נָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם לָעוֹלָם כְּגַלְגַּל חַמָּה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֶחְסַר נֵר דָּלוּק בָּאֹהֶל וְעָנָן קָשׁוּר עָלָיו וּבִרְכַּת הָעִסָּה, וְקַל לְהָבִין.