כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כב · פסוק טז
יַעַן כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳. מִדְּקָאָמַר ״וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ״, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁמַּאֲמַר ״כִּי עָשִׂיתָ״ הוּא עִנְיָן אַחֵר. וְעוֹד, כִּי לְמַעְלָה אָמַר ״וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי״ (בראשית כב, יב), וְכָאן לֹא הִזְכִּיר ״מִמֶּנִּי״. וְעוֹד, כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ״ צָרִיךְ יִשּׁוּב, כִּי לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן, קָשֶׁה כֶּפֶל ״הַרְבָּה אַרְבֶּה״. עַל כֵּן נִרְאֶה לִי, לְפִי שֶׁבְּכָל עֲבוֹדָה אָמַר ״יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ בְּנִי שָׁחוּט״ כוּ׳, הֲרֵי כְּאִלּוּ עָשָׂה שְׁנֵי מַעֲשִׂים, כִּי הַקְרָבַת הָאַיִל עָשָׂה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְהַקְרָבַת בְּנוֹ בְּמַחֲשָׁבָה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״יַעַן כִּי עָשִׂיתָ הַדָּבָר הַזֶּה״, הַיְינוּ עֲשִׂיַּית הַהַקְרָבָה, כִּי בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ כָּל הַהַבְטָחוֹת. ״וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ״, הַיְינוּ מִלְּהַזְכִּירוֹ בְּכָל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״מִמֶּנִּי״ הַמּוֹרֶה עַל הַהַקְרָבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו לֹא חִשֵּׁב לְהַקְרִיבוֹ מַמָּשׁ. עַל כֵּן ״בָּרֵךְ אֲבָרֶכְךָ״ – בְּרָכָה כְּפוּלָה, אַחַת כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה וְאַחַת כְּנֶגֶד הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶהוּ טַעַם ״וְהַרְבָּה אַרְבֶּה״.