כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ח · פסוק יא
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְגוֹ׳. מַה אִכְפַּת לָנוּ בָּזֶה אִם בָּעֶרֶב הִיא בָּאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אוֹ לְהֵפֶךְ, וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁהֵבִיאָה אֵלָיו עֲלֵה זַיִת לְהוֹצִיא מֵהֶם אוֹרָה אֲשֶׁר לְעֵת עֶרֶב דַּוְקָא צְרִיכִין אֵלָיו, כִּי לְמַאן דְּאָמַר ״צֹהַר״ הַיְינוּ חַלּוֹן, קָשֶׁה בַּלַּיְלָה מַה יָּאִיר לוֹ, עַל כֵּן פֵּרֵשׁ בַּחִזְקוּנִי ״צֹהַר״ לְשׁוֹן יִצְהָר, שֶׁהָיָה מַדְלִיק שֶׁמֶן בַּתֵּבָה בַּלַּיְלָה, וּבַיּוֹם נִכְנַס הָאוֹר דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַתֵּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה״ (בראשית ח:ו). וּרְאָיָה לִדְבָרִים אֵלֶּה מַה שֶּׁמַּסִּיק בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא (ה) וּבַיַּלְקוּט פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה עַל פָּסוּק ״עֵינַיִךְ יוֹנִים״ (שיר השירים ד:א): ״מַה הַיּוֹנָה הֵבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, כָּךְ אַתֶּם הָבִיאוּ שֶׁמֶן זַיִת וְהַדְלִיקוּ נֵרוֹת לְפָנָיו״ כוּ׳. וְקָשֶׁה, מְנָא לֵיהּ לְבַעַל מִדְרָשׁ זֶה שֶׁהַיּוֹנָה הֵבִיאָה אוֹרָה לָעוֹלָם, וְאֵיךְ לָמַד זֶה מִפָּסוּק ״וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלָּמַד זֶה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״לְעֵת עֶרֶב״, כָּאָמוּר.
וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אָמְרָה הַיּוֹנָה יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִים כַּזַּיִת כוּ׳ – אֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁאָמְרָה כָּךְ בְּפִיהָ, כִּי הַיּוֹנָה לֹא בַּעֲלַת דְּבָרִים הִיא מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְבִינִים מִמַּה שֶּׁהֵבִיאָה לְמַאֲכָלָהּ עֲלֵה זַיִת, מַאֲכָל מַר מְאֹד, וְכִי לֹא יָדְעָה הַיּוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲרוּחַת תָּמִיד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל נֹחַ, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלְּכָךְ בָּחֲרָה בְּמַאֲכָל מַר זֶה, לְפִי שֶׁהָיָה בִּידֵי שָׁמַיִם וְלֹא בִּידֵי בָשָׂר וָדָם.