כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ו · פסוק יח
וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. הָיָה צָרִיךְ הֲקָמַת בְּרִית עַל הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא יִרְקְבוּ, וְשֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר, לְשׁוֹן רַשִּׁ״י. וְיֵשׁ לוֹ סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא מִדְּקָאָמַר ״וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה״ (בראשית ו יח), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבְּרִית זֶה הוּא שֶׁיּוּכַל לָבֹא אֶל הַתֵּבָה מִבְּלִי מוֹנֵעַ. וּרְקִיבַת הַתְּבוּאָה לָמַד מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אִתָּךְ״, וְכִי אִתּוֹ לְבַד הֵקִים הַבְּרִית? וַהֲלֹא גַּם עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הֵקִים הַבְּרִית! אֶלָּא רָמַז לִבְרִית הַמִּילָה שֶׁכְּבָר אִתְּךָ, וְזֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה קְצָת, כִּי הֲסָרַת הָעָרְלָה הַיְינוּ הֲסָרַת מוֹתְרוֹת הַדָּמִים הַגּוֹרְמִים עִפּוּשׁ, וְכֵן רִקּוּב הַתְּבוּאָה בָּא מֵחֲמַת הַפְּסֹלֶת הַמֵּבִיא עִפּוּשׁ וְרִקָּבוֹן. וְעוֹד, שֶׁהָעָרְלָה נִקְרֵאת חֶרְפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד יד) ״כִּי חֶרְפָּה וְגוֹ׳ לָתֵת אֶת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה״. וְהָרָעָב נִקְרָא גַּם כֵּן חֶרְפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו ל) ״וְלֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם״. וּבַהֲסָרַת חֶרְפַּת הָעָרְלָה יוּסַר חֶרְפַּת הָרָעָב, וְדָבָר זֶה לְמֵדִין מִיּוֹסֵף, כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ הַמִּצְרִים ״אָסַפְנוּ תְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה״, צִוָּה לָהֶם יוֹסֵף שֶׁיִּמּוֹלוּ, וְהִסְכִּים פַּרְעֹה עַל יָדוֹ.